שלום רב, סבא רבא שלי וגם סבא רבא של אבי חיו בחו’’ל והיו עולים לדוכן לברכת כהנים בחזרת הש’’ץ במוסף רק ביו’’ט - 13 פעמים בשנה. ידוע לנו שהיו קהילות שהתירו להן לעלות גם במוסף בשבתות. לזר אסור לעלות מן התורה. וידוע שהיה ספק גדול אצל הרבה כהנים אם הם באמת כהנים, ולכן אסרו עליהם לעלות משום, ספק מדאוריתא לחומרא וספק מדרבנן לקולא. אלא, שהתירו בקהילות מסוימות לעלות, שמא יש באמת איזה כהן מבהק מיחוס מאמא [לא מחזקה] וחלילה אם לא יעלה לדוכן, עלול להתקבע שהוא לא באמת כהן, ועובר על לאוים מן התורה, בכל הקשור לכהנים. מה אני אמור לעשות עם המסרת המשפחתית [ ידוע לנו 3 דורות אחורה, אבל לא אומר שלא היה יותר מכך]? אמנם סבא שלי ואבא שלי שנולדו בארץ והתחנכו כאן בישיבות תורניות עולים לדוכן בשבתות במוסף, אלא שזו לא המסורת המשפחתית של סביהם. מה קרה שכל אלה שלא עלו לתורה בגלות בשחרית וגם לא בשבתות, פתאם עולים לתורה בארץ? האם בארץ לא עוברים על לאו שלזר אסור לעלות? על סמך מה התירו? מודה מראש על תשובה והפניה למקורות. תודה רבה

שלום רב: לכאורה אתה מוחזק ככהן ואתה יכול לעלות כמו שאר הכהנים. מה שהם נהגו לעלות רק לעתים נדירות זה משים שכך כולם נהגו. כל טוב