אנו פה בבית המדרש הסתפקנו מאוד ונודה לרב על תשובותיו כדי שנצא מהספק. 1 - הלקט יושר (עמוד 151) מייעץ לתלמידו, שהיה מחוץ לביתו, שידליק בבית הכנסת ואומר לו שמכיון שאתה מדליק בביהכנ"ס ואשתך בביתכם אתה יוצא ממ"נ. וכן שער-הציון (תרעא, נא) מביא זאת בשם ר' ברוך פראנקל וכותב: ובכך גופו נפטר במה שהדליק בעצמו וגם בביתו מדליקין עליו. האם הם הבינו שחובת נר-חנוכה זה גם חובת גברא וגם חובת בית? 2- יוצא, שאכסנאי שרק משתתף בפרוטה יוצא ידי חובת הדלקה אבל חובת גברא לא יצא ורק יצא חובת בית ומצוותו לא שלימה? הדבר מתחזק כאשר הלקט יושר כותב: המשתתף בפרוטה אין צריך לומר הנרות הללו.

עיקר המצוה הוא על הבית. לפי האשכנזים המהדרין מן המהדרין מדליקים כל אחד בפני עצמו אך חובת הבית נשארה במקומה. אורח שיוצא בהדלקת ביתו, כדי שבכל זאת יראה נרות חנוכה ויברך על הראיה יוצא בביהכנ"ס. אכסנאי המשתתף בפרוטה הופך להיות אחד מבני הבית ויוצא י"ח בהדלקת הבית.