שלום רב, בפרשת וישב, פרק לט פס’ ג כתוב: "וירא אדוניו כי ה’ אתו וכל אשר הוא עשה ה’ מצליח בידו". שאלתי היא: מניין לפוטיפר, כהן לעבודה זרה, ההכרה במציאות ה’?

לשואל שלום, לשאלתך נדרש רמב"ן על פסוק זה, וכך הוא כותב: "והענין, כי בעבור היות אדוניו מצרי לא ידע את ה', אמרו כי בראותו הצלחתו הגדולה היה חושש כי דרך כשפים הוא כאשר בבני ארצו, עד שראה שהיה מאת עליון במראה שנראית לו בחלום או בהקיץ בעמוד ענן וכיוצא בו לכבוד הצדיק". בדרך אחרת מבואר הדבר במדרש תנחומא (וישב ח): "וכי פוטיפר רשע היה רואה שהקב"ה עמו, ומה הוא כי ה' אתו? אלא שלא היה שמו של הקדוש ברוך הוא זז מפיו - היה נכנס לשמשו והוא היה מלחש ואומר רבון העולם אתה הוא בטחוני אתה הוא פטרוני, תנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ובעיני פוטיפר אדוני. ופוטיפר אומר לו: מה אתה מלחש? שמא כשפים אתה עושה לי. והוא משיבו: לא, אלא אני מתפלל שאמצא חן בעיניך. לפיכך כתיב 'וירא אדוניו כי ה' אתו'". בברכה נאמנה