ברשותי דירה המושכרת למעלה משנתיים לקשישה בת 90+. לפני כשבועיים הודיעה משפחתה כי אושפזה ורוצים להחזיר הדירה. לפי ההסכם בינינו עליהם להודיע לי עד 60 יום לצורך מציאת דייר מחליף אך הם לא רצו לשאת בהוצאות וביטלו הצקים. הסכמתי לפשרה של 30 יום אך הם לא מוכנים כלל וכלל. אמרתי שאאלץ לתבוע את הצ’ק שחזר בהוצאה לפועל ואז הם איימו שאם אעשה כך יתבעו אותי על כך שהקשישה נפלה בביתי וכל אשר קרה לה יחוייב עליי. האישה עברה אירוע מוחי נרחב והגיעה למצב סיעודי מורכב. אינני יודעת האם למחול על הכסף ולא לתבוע, אך ברור לי שאינני אחראית למצבה של הקשישה שכן אם משפחתה לא דאגה לה והשאירה אותה לגור לבדה ללא מטפלת וללא לחצן מצוקה מדוע האחריות עלי. מי גוזל את מי במקרה זה? האם עלי לוותר על כספי או לתבוע ולהסתכן בכך שיתבעו אותי על לא עוול בכפי ואצטרך להסתובב בבתי משפט? אודה לכבוד הרב על תשובתו ומחילה אם גזלתי מזמנו

שלום וברכה, על פי מה שתיארת וללא שמיעת הצד השני, נראה להלכה ולא למעשה כדלהלן: על השוכרים מוטלת החובה לשלם את דמי השכירות לפי מה שסוכם מראש. האיומים שאת מתארת הם איומי סרק (וכרגע השוכרים עצמם עשו עבירה פלילית בביטול הצ'קים). בשאלה את מציינת שהסכמת לפשרה של תשלום של שלושים יום מתוך השישים והם לא התרצו לכך. אם מחלת על תביעת שישים יום והתרצת בשלושים יום את יכולה לתבוע כעת רק שלושים יום. אולם אם את הצעת פשרה והם לא הסכימו לפשרה את יכולה לתבוע מהם שישים יום המגיעים לך. בברכה ובהצלחה , הרב דניאל לונצר מקורות: חו"מ סימן יז' סעיפים ה' ויב'. וסימן שיב' סמ"ע ס"ק א'.