לא לגמרי ברור איך עובד עניין השלמת הברכות בצומות ע"י ברכות העולים לתורה: אם זה בסדר מלכתחילה להחשיב את הברכות האלה - למה רק בצומות זה אפשרי ולא בימים אחרים? ואם זה פתרון של בדיעבד - קצת תמוה, איך חז"ל תקנו תקנה כאשר מראש הם ידעו שבימים מסויימים יהיה אפשר לקיים אותה רק בדרך של דיעבד?

בזמן תקנת חז"ל של מאה ברכות (ע"י דוד המלך או אנשי כנה"ג) לא היו צומות מלבד יום הכיפורים, ולרוב התפילות שיש בו וקדושת הצום גם אם לא יברכו מאה ברכות הם מוגנים בלי המאה ברכות, ורק לרווחא דמילתא אמרו גם לכוון על ברכות התורה. אמנם אם אפשר להוסיף ברכות כברכות הריח וכדומה בוודאי שמצוה בו יותר מבשלוחו.