במסכת ברכות ז: כתוב: "...מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה עד שבאתה לאה והודתו שנאמר הפעם אודה את ה’". איך זה מסתדר עם המדרש שאומר שהאדם הראשון חיבר את "מזמור שיר ליום השבת" והרי כתוב שם בפירוש "...טוב להודות לה’" אז הרי הוא הודה ראשון...

הכוונה של הגמ' כנראה היא מה שכתוב במפורש בתורה ולא מה שדרשו חז"ל במדרשים.