ישיבהבשביל זה יש אינטרנט שאל את הרב
שאל את הרב
- משפחה, ציבור וחברה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
שאלה
שלום וברכה,
יישר כח על התשובה הנאה,
שאלתי היא למה המזיק חייב לשלם רק 350 ולא 400, הלא הניזק נאלץ להוציא מכיסו סכום של 400 שלא היה מוציא אילו לא היה ניזוק,
אמנם אם נשום את התשלום לפי הורדת ערך החפץ, חייב רק 350, אך שנינו שיש גם חיוב לשלם עבור הסכום שהניזק נאלץ להוציא, כשדרכו להוציא ההוצאה, כמו שפסק הש’ך בסימן צה, ופסקו החזו"א הנזכר בתשובה ב’ק ו, ג, (ואמנם חלק עליו לענין מה שמחייב המזיק לעשות בעצמו את התיקון, אך הסכים והביא ראיות לחייב את המזיק לשלם את הסכום שהניזק נאלץ להוציא לתיקון למרות שלא ירד ערך החפץ כתוצאה מהנזק) וכן פסק בתשו’ והנהגות ד, שכ באור לציון חו’מ ד, אות ב, הגרש"ז זצ’ל ובעוד אחרונים,
האם הפסיקה אינה כן מצד שמשמע מהנתיבות קמח, א שחולק?
בכבוד רב ובהערכה.
תשובה
יישר כח על הבאת המקורות לחידוד הדברים, אכן נכרים דברי חכמה ואמת.
אמנם אם נתבונן בדברים נראה לענ"ד שהדבר שונה מדברי הש"ך שהבאת ואף בדברי הש"ך ישנו חיזוק לדברינו, וניגש לבירור העניין:
הש"ך האריך לבאר את שיטת הראב"ד שסובר שתביעת ממון מחמת קרקע הרי היא כתביעת ממון ולא כתביעת קרקע וממילא חייבים עליה בשבועה דאורייתא (מי שמודה מקצת ) ועוד כמה "נפקא מינות" (השלכות).
הש"ך הרחיב את הדרך של הראב"ד וטען שהחיוב שהטילה התורה על המזיק הוא לתקן את הנזק ולא לשלם את הפסד ירידת הערך העצמי של הדבר הניזוק מכפי שהיה קודם שניזוק. (וזאת בניגוד לדעת הרבה פוסקים , ראשונים ואחרונים שסוברים שהחיוב הוא לשלם את פחת הערך ולא לתקן את הנזק)
החוז"א הנ"ל חידד את דברי הש"ך והיוצא מהם, וטען שאם בשעת הנזק היית ירידת ערך גדולה ואח"כ כאשר בא המזיק לתקן , ערך התיקון היה יותר זול הרי שמחוייב רק במחיר הזול ולא במה שגרם כביכול להורדת ערך החפץ שניזק בעת ההיזק. (ואכן הוא חלק עליו במה שאמרת וממילא יש להסביר את סברתו שהרי לפי הבנתנו הש"ך בנה את דבריו מכח הרחבת דברי הראב"ד ואכמ"ל)
אמנם - הש"ך הסכים בדבריו שאם אי אפשר לתקן את הדבר הניזוק הרי כאן מוסבים דברי הפוסקים שכתבו ש"שמין לניזק" את ערך ניזקו, וזה חיובו (ובזה הוא מסכים לשאר הראשונים שהחיוב של התורה במקרה כזה הוא לשלם ולא לתקן את הנזק).
עתה ניגש לדייק בדברי השואל:
השואל כתב בתחילה שהיה לו פנס עם שבר שעלות התיקון שלו היא כ 50ש"ח. אך בעקבות פגיעת הרכב היה חייב הבעלים להחליף את הפנס ולא יכל לתקן כבר את אותו הפנס אלא לרכוש במקומו פנס חלופי (שלם), ונמצא ש"פנים חדשות" באו לכאן ואין ביכולתנו לחייב את המזיק בקניית פנס שלם, שהרי הוא לא הזיק פנס שכזה, וכל שנותר לנו הוא לחייב את המזיק רק בשומת ניזקו (וזאת בהסתמך על המוסכם בתשובה הנ"ל שהשומא של הפנס תעשה בפני עצמו ולא ביחס לכלל הרכב )
אשר על כן, נראה לענ"ד מוכח מדברי הש"ך והחזו"א שלא ניתן לחייבו בתשלום של 400 ש"ח אלא רק 350 ש"ח.
הכו"ח לכבודה של תורה, בתפילה לכוון לאמיתתה של תורה.
שאלות באתר ישיבה
ניווט מהיר

























