בתחילת ספר הכוזרי, יש את הפילוסוף שטוען שלה’ אין כל קשר עם בני אדם ח"ו כי הרי ה’ מושלם ואם יש לו רצונות זה מראה שהוא לא מושלם, כי ישות שיש לה רצון, זה מראה כי רק עם מילוי הרצון היא תהיה שלמה והרי ה’ שלם, הרי שאין לו רצון. מה תשובתנו לטענה זו?

בבסיס השאלה יש לזכור את מאמר הפסוק "כי גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם..." כלומר, כל נסיון להבין את האלוקות ודרכי הופעתה הם בלתי אפשריים בשכלנו הבל ובכ"ז כל מושג שמייחסים אותו כלפי ה' יתברך זהו רק נסיון מושאל מעולם המושגים שלנו ע"מ לסבר את האוזן כדי שאנו נבין את מגמת העולם ואת יעודינו בו אנו משתמשים במושג מושאל כמו רצון ה' אך אין הכוונה רצון כרצונינו שבהעדר מילוי הרצון ח"ו הוא יחסר שכן את הבנת מהותו בעצמה לא נוכל להבין לעולם שכן אם נבינו - הגבלנו אותו וזהו ע"ז ח"ו. א"כ יש לו רצון ורצונו מבחינתינו הוא יעוד שאליו אנו מנסים להגיע ולהופיע בעולמו. הרב משה אליה.