שלום הרב, אבקש להתייחס לדבריך בחלק האחרון של התשובה. הרב כתב שיש עניין של תמים תהיה עם ה’ אלוהיך וכו’. מלימודי בהקדמות הרמב"ם למשנה עם ביאור הרב שילת אני למדתי שדווקא המצב האידיאלי והבריא ביותר זה כשיש נביא באומה שמוסר את דבר ה’ וגם מנחה כל אדם באשר הוא לפי טבעו כיצד ינהג ומה יעשה, ואילו כשאין נביא באומה זה דבר חסר, לא טבעי. להבדיל מנביא, בהקשר לכך שהרב בן ארצי או כל רב אחר (שמוחזק כרב) עוזר לאנשים ומדריך אותם בחייהם, האם אין זה דבר מבורך ואפילו מצב לכתחילה שיפנו אליו? תודה ושבוע טוב

שלום רב: בעניני יראת שמים אנו לא מאמינים בקיצורי דרך. מה שאדם לא עושה בעמל ועבודה יומיומית אין בו ערך רב. ההליכה לתלמיד חכם כדי שיתן עיצה מוזכרת במשנה. "נהנים ממנו עיצה ותושיה" כך נאמר על מי שזוכה ללמוד תורה לשמה. אולם הכוונה היא שחלק מן הלימוד מהתלמיד חכם נוגע לא רק ללמוד הלכות אלא לימוד הנהגה ועיצה בעבודת ה'. ודאי שאם רב מכיר באופן אישי את האדם יכול לייעץ לו כיצד להתקדם במה שמתאים לנפשו. אולם גם לאחר יעוץ של תלמיד חכם עיקר ההצלחה תלויה בעבודה היום יומית של האדם. כל טוב