שלום האם ניתן להתייחס לגזירה של הפגיעה בגיוס לומדי התורה והקיצוץ בישיבות כגזירת שמד, שהרי ברור שמטרתם לכאורה לפגוע בישיבות ולא באמת לטובת העם? ואם כן מהי הנפקא מיניה למעשה? שמעתי שכתוב בשם הגר"א, כשהוא מדבר על הגאולה, שאם לא נהיה זכאים גם הגילויים המופלאים של הגאולה עלולים ללכת אחורה ולהיפסק, הרב שמע על זה?

ברור שזו גזירה קשה שיש בה כוונה לא טובה אך קשה לומר שזו גזירת שמד על כל המשתמע מכך, כמו שאסרו לעסוק בתורה בדורות קודמים, הרי הם לא אומרים לסגור את כל מוסדות התורה אלא הם רוצים לקצץ. וכן מי שרוצה ללמוד ולא מחוייב גיוס יכול ללמוד תורה.