שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • שבת

שמירת שבת בפינלנד

undefined

הרב יצחק בן יוסף

י"ד מרחשון תשע"ט
שאלה
כיצד ניתן לשמור שבת בקוטב הצפוני והדרומי שחצי מהזמן יום או לילה, וכיצד מקיימים ברית מילה ביום השמיני ששבועות רצופים יש חושך מוחלט?
תשובה
זמני היום והלילה בארצות הצפוניות א. אורח החיים היהודי תלוי רבות בזמני היום והלילה, זמני תפילות וקריאת שמע, הנחת תפילין, והדלקת נרות חנוכה, וזמני כניסת ויציאת שבת. כיצד אפשר לקיימם שיש זמנים במציאות של יום, וזמנים של לילה במשך שבועות וחודשים. מציאות זו נמצאת בקוטב הצפוני מ66.5 מעלות וצפונה, וכן בקוטב הדרומי. כיצד נדע מתי כניסת שבת ומתי יציאת השבת, כיצד נקיים ברית המילה הצריכה להתקיים רק ביום, ואילו הלילה ארוך למשך חודשים. מתי הם זמני התפילות במציאות זו. ישנם שלוש דעות בין פוסקי ההלכה, כיצד להתייחס למציאות שונה שכזו, כאשר הדעה הראשונה היא הדעה המקובלת ביותר: 1. לנהוג בכל יממה שתים עשרה שעות יום ושתים עשרה שעות לילה, וביום השביעי שבת. 2. יום אחד ארוך – להתייחס לכל זמן האור כיום אחד עד שקיעת החמה, לאחר חצי שנה יש שקיעת החמה, ואחר כך חצי שנה של לילה, ישנה זריחה ונחשיב הזמן כלילה אחד ארוך. 3. אין במקומות אלו גדרי יום ולילה ולכן פטורים ממצוות אלו/ ב. כתב בנושא זה שו"ת מנחת אלעזר: "הוא לפליאה נשגבה כי לא נתבאר בשום מקום בש"ס ודברי חז"ל ולא בפוסקים ראשונים ואחרונים מהו דינם של אותם מקומות לעניין קריאת שמע ותפילה, ובפרט לעניין שבת, אף על פי שידעו היטב בהליכות וסיבוב השמש". אך בכל אופן רוב הפוסקים פסקו כדעה הראשונה והם הרב יעבץ בספרו 'מור וקציעה', החיד"א והבן איש חי בשו"ת 'רב פעלים', הראשונים שדנו בנושא הם במאות השנים האחרונות מתקופת השולחן ערוך. ג. ההולך במדבר ושכח מתי שבת נקדים ונאמר שמובא בתלמוד ובשולחן ערוך: ההולך במדבר ושכח מתי שבת. יספור שבעה ימים או מהיום הזכור לו לאחרונה וישבות ביום השביעי ויעשה קידוש והבדלה. והסבירו האחרונים על הציווי המוזר לעשות שבת לעצמו, שיתכן שהוא לא ביום השבת לכלל העם היהודי, הוא מדברי חכמים לזיכרון 'שלא תשתכח תורת שבת ממנו'. ד. האם יום ולילה תלוי באור וחושך דבר נוסף שחשוב להזכיר את דברי 'רבינו בחיי' שכתב: בשלושה ימים הראשונים הזכיר ערב ובוקר, ולא היו שם מאורות שיהיו מחייבים ערב ובוקר, אומנם הזכיר בשלושתם ערב ובוקר כלפי סיבוב כדור הארץ. ולכן יתכן לקבוע יום ולילה , גם במציאות של חושך רצוף או יום רצוף כפי שהיה בשלושה ימים הראשונים של בריאת העולם. ה. כתב הבן איש חי בשו"ת 'רב פעלים' הוכחות לדעה זו: 1. לאחר המבול ה' מבטיח: "עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" ואומר רש"י: נלמד מכאן שהימים שבתו בכל ימות המבול. כתב הבן איש חי: שכל שנות המבול היה העולם כולו חושך, שכל עשרים וארבע שעות נחשבו ללילה ויום, וכתוב במפורש : "ויהי המבול ארבעים יום וארבעים לילה". נלמד מכאן שגם ימי החושך ניתן להחשיבם כיום.(ראה הסבר נוסף בעיקר שפתי חכמים) 2. יהושוע נלחם מול מלכי האמורי יהושוע בן נון אומר: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן" עמד כל אחד במקומו ששה ושלושים שעות עד מוצאי שבת, ... וראו כל מלכי הארץ ותמהו שלא היה כמוהו מיום שנברא העולם. ולפי שיטה זו שהיום הוא תנועת כדור הארץ, ולכן היה צריך להיות מוצאי שבת אלא מפני שהנס היה וכדור הארץ פסק מלכת, הזמן הזה אינו מהחשבון, ולכן נחשב העיכוב כיום אחד, כיום שישי ארוך, ואילולא הנס של אי תנועת כדור הארץ, היינו אומרים שנכנסה השבת, למרות שהחמה במרום . 3. עליית משה למרום משה עלה למרום ושהה שם ארבעים יום וארבעים לילה, למרות שלא היה שם מערכת של יום ולילה, נחשב כמו יום ולילה. אומרים כיצד ידע משה מתי יום ומתי לילה? הסביר המדרש: כאשר המלאכים עמלו להורדת המן היה יום, וכאשר לא עמלו בהכנת המן היה לילה. רואים מכאן שיום ולילה יכול להיות אף על פי שיש ימים שכולם אור או ימים שכולם חושך. 4. לווייתו של רבי יהודה הנשיא מסע לווייתו של רבי יהודה הנשיא מחבר המשנה המכונה רבי הייתה ביום שישי, מפאת כבודו שישתתפו רבים בהספדים עשו שמונה עשרה מעמדות (עצירות להספדים) מציפורי עד לבית שערים, והיום התארך להם כשש עד שתים עשרה שעות באורח נס, עד שכל אחד הגיע לביתו וסיים את ההכנות לשבת, ושקעה החמה, ונכנסה השבת. ומחוץ לאזור שגרו קרא התרנגול את קריאת הבוקר של יום שבת. וחששו שמא חיללו שבת. יצאה בת קול ואמרה: "כל מי שלא נתעצל בהספידו של רבי יהא מבושר לחיי העולם" רואים מכאן למרות שהתרחש להם נס והשמש לא שקעה עליהם חששו שמא חיללו שבת, ומכאן נלמד למרות שיש מציאות של יום דינו יכול להיות כלילה, וכשבת. כפי שהייתה בלווייתו של רבי. סיכום כתב בספר תשובות והנהגות שיהודי אינו יכול לגור בפינלנד, רק בצורך גדול מאוד. אבל יהודי שגר שם שיש לו הכרח גדול, יספור את הימים וישמור שבת ביום השביעי, וכן דעת רוב הפוסקים בדורות האחרונים שיקיים את מצוות היום שחציו יחשב כיום, וחציו השני כלילה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il