שאלה: שלום הרב, אני בן 24 ובתקופה של דייטים. אני יוצא עם מישהי 4 פגישות ויש בסיס טוב, תקשורת, שאיפות ומטרות משותפות ויש הרגשה טובה של פתיחות, יש לנו עוד זמן להכיר ולא ממהרים אבל נראה לי שאנחנו הולכים בכיוון טוב. יש שני דברים שלא סיפרתי לה משום שרציתי שהיא קודם כל תיפגש איתי עם מי שאני מבלי שיהיו היסחי דעת בשיקול שלה האם הקשר הזה מתאים לה. שני הדברים הם: 1. ההורים שלי גרושים (התגרשו לפני 8 שנים) ואבא שלי התחתן שנית. אציין שהקשר עם ההורים הוא טוב ואין משקעים או קושי בהתנהלות היומיות אצלי או אצל ההורים. 2. יש לי דלקת כרונית במעי שזה אומר להיות במעקב רפואי כל 3 חודשים אצל רופא ואני לוקח כדורים קבועים. מלבד זה אין לי מגבלות ביומיום.
הייתי רוצה לקבל תשובה בהירה ועם פירוט לשאלות הבאות: 1. האם זה בסדר שעד עכשיו לא שיתפתי אותה בזה? 2. מתי הזמן הנכון לשתף אותה בכל אחד מהדברים? 3. באיזו צורה לומר? באופן שלא ילחיץ ויעשה פיל מעכבר. 4. מה האפשרויות שיקרו אצלה אחרי שאספר לה? 5. אשמח אם תראה לי צדדים לחשוב עליהם שזה לא מכשול שיש לי הורים גרושים... אני חושב על איך תראה מסיבת האירוסין, חתונה, אירועים משפחתיים. איך מתנהלים? 6. איך להתמודד אחרי שאספר לה? אולי זה יפחיד אותה?
תודה רבה!
תשובה: אין חובה לספר זאת בפגישות הראשונות אולם גם אין טעם להסתיר זאת, יש לספר זאת כאשר תרגיש שהקשר מתחיל להתהדק. תביא בחשבון שהיא תיבהל. תן לה זמן לעכל ולחשוב. שה' ינחה אתכם בעצה טובה.
גירסת הדפסה
שלח לחבר