- משפחה, ציבור וחברה
- לוויה, קבורה ובית הקברות
קבורת חילוני ליד דתי
שאלה
אמי, תושבת ישוב קהילתי במרכז הארץ נפטרה. היות ובית העלמין ביישוב זה עדיין קטן וצעיר, ניתנה לאבי הבחירה היכן היה רוצה שאמי תיקבר. נציג המועצה הדתית אמר לו: "לך, תבחר חלקה. אנחנו כבר נטפל בכל השאר". אבי אדם נכה המתקשה בהליכה ואין תקווה רבה כי ברבות השנים מצבו ישתפר. אבי נסע לבית העלמין ובחר חלקה הקרובה לכניסה כדי שלא יצטרך להתאמץ. אמר לנציג המועצה במוצאי שבת: בחרתי. ואז החלו הבעיות. בתואנה כי "יש לטרקטור בעיה להכנס", נאמר לנו כי עלינו לבחור חלקה אחרת. בצאת השבת, בלילה, 24 שעות לאחר שאמי נפטרה, היה צריך בעלה לשמוע את המילים: "לא, כאן אתם לא יכולים להיות. כאן זוהי חלקת שומרי שבת". מידע זה, על ההפרדה גם לאחר המוות בין חילוניים לדתיים צרם לנו מאוד: על שום מה הדתיים והחילוניים מופרדים? למה אין כל הקלות לאנשים המוגבלים בהליכתם?
ברור לנו כי בבתי עלמין גדולים עירוניים, למשל אינך יודע על אפליה זו כיוון שמוסרים למשפחת הנפטר כי יקבר בגוש... חלקה... ולא מספרים לו כי קיימת הפרדה בין שומרי שבת ל"אנשים רגילים". אבי ניסה לציין כי הוא נכה ומתקשה בהליכה ונענה בתגובה "רגישה": "כמה פעמים כבר תעלה, פעם, פעמיים בשנה..." כמובן, התשובה האידאלית לאדם שטרם קבר את אישתו. לאחר שביררנו את העניין מסתבר כי ב"שולחן ערוך" מצויין כי: "אין קוברים רשע אצל צדיק". מי שם את אנשי המועצות הדתיות לאבחן בין צדיק לרשע, ומי קבע כי כל שומרי שבת הם צדיקים? מי שם את הרבנות להחליט כי אימי אינה צדיקה מספיק כדי להקבר במקום אשר הגישה אליו נוחה?בשולחן ערוך נפסק, שאין קוברים צדיק אצל רשע. בפוסקים אחרונים מדובר על שומרי שבת שלא על יד לא שומרי שבת. האם אנו יודעים מי צדיק ומי לא? האם כל שומרי השבת צדיקים ולהיפך ח"ו. כיצד ניתן לקיים את דברי השולחן ערוך בלי לפגוע באימי?
תשובה
הצטערתי יחד עמך במה שעבר עלייך ואם כי איני שייך לחברא קדישא, כיהודי אני מתנצל בפנייך על עגמת הנפש שנגרמה לך. בדרך כלל אנשי ח"ק רגישים מאוד ביחסם למשפחות הנמצאות ברגע הקשה ביותר שלהן. ייתכן שבאותו יום לא היו האנשים הקבועים אלא ממלאי מקום, או שהיה עליהם לחץ מיוחד והם לא התנהגו כמצופה (כל זאת מתוך הנחה שהעובדות שאת מתארת היו כהוויתן. כי יש מקום גם לשמוע את הצד השני).
באשר לחלקת שומרי שבת. הבעיה אינה רק של החברא קדישא כיוון שהיא בסך הכל שליחת ציבור. ציבור שומרי השבת הוא המעוניין להקבר ליד שומרי שבת כמוהו. אם לא יאפשרו לו זאת הוא לא יסכים להיקבר באותו בית קברות ויהיו גם שידרשו את פינוי קברי יקיריהם למקום אחר. זכותך לחשוב אחרת אך גם זכותם של הנפטרים וקרוביהם לחשוב כפי שהם חושבים ואי אפשר להכריח אותם לשנות את דעתם. נושא השבת הוא עקרוני ביהדות ולא כאן המקום להסביר זאת. כמו"כ השורות החיצוניות שמורות לכהנים משום שאסור לכהן להכנס לבית הקברות וכדי שמשפחות הכהנים יוכלו לבקר את קרוביהם הכהנים ייחדו להם מקום קרוב לכניסה או לדרך. גם בדבר זה לא היה אפשר להיענות בקלות לבקשתך. עם זאת, היה צורך לעשות מאמץ גדול יותר כדי למצא מענה לבעייתכם הקשה או לפחות להסביר לכם זאת בדרך נאותה.

אזכרה ביום שישי אחרי 11-12 בצהריים
הרב דוד חי הכהן | י"ד מרחשון תשע"ב
לגעת בתינוק לאחר ביקור בבית עלמין
הרב בנימין במברגר | ד אדר א' תשע"א

כהנים - כניסה לבית קברות - הקמת מצבה
הרב יצחק בן יוסף | כ"ד אייר תשפ"ג

עלייה לבית קברות לפני יום כיפור
הרה"ג דוב ליאור | ח תשרי תשס"ט

הרה"ג יעקב אריאל
נשיא ישיבת ההסדר רמת-גן וארגון חותם. לשעבר רב העיר רמת גן ואב בית הדין לדיני ממונות.

לכרוע בשעת הקדיש והקדושה?
כ"א אב תשס"ב

לבישת ציצית ישירות על הגוף
כ"ג אב תשס"ב

הליכה לקולנוע
ב אב תשס"ב

גילוח במוצאי תשעה באב
כ"ט תמוז תשס"ב

כפרות לאשה בהריון
הרב יאיר וסרטיל | ז תשרי תשע"ה
טבילה בים בערב יום כיפור
הרב בנימין במברגר | ה תשרי תש"ע

יום כיפור לאישה בהריון
הרה"ג יעקב אריאל | ג תשרי תשס"ג
עליה לקבר בעשרת ימי תשובה
הרב בנימין במברגר | ד תשרי תשס"ט

לשמוע לנביא על שפיכות דמים
הרב עזריה אריאל | ט תשרי תשפ"ד

הנקה ושאיבה בצום יום כיפור
הרב יצחק בן יוסף | ט תשרי תשפ"ד
לימודים בחול המועד
הרב דניאל קירש | ט תשרי תשפ"ד
