שלום לרב אני דיאטנית בבית אבות סיעודי. לא פעם אני נתקלת בדילמה הבאה : חולה זקן וסיעודי אינו מסוגל לאכול מספיק כדי להתקיים כראוי ,לעיתים מסוגל לאכול כ"כ מעט עד כדי סכנה חמורה לחייו או שחייו אינם בסכנה בימים הקרובים אך ישנה סבירות גבוהה שאם ימשיך כך ללא הזנה מצבו הרפואי יחמיר והסבל שלו יגדל. במצבים אלו ישנה אפשרות להאכיל את האדם על ידי צינור (זונדה ) ישירות לקיבה. נתקלנו במקרים רבים בהם רופא ממליץ לעשות זאת אך המטופל או משפחתו מתנגדים לכך מסיבות של חוסר נוחות למטופל (אכן מאד לא נעים לחיות עם צינור תקוע באף ובגרון..) השאלה היא האם יש להתחשב בדעתם או שיש כאן לא תעמוד על דם רעך? הנסיון בשטח מראה כי אם לא עושים זאת או מתעכבים מאד בענין ההזנה זה לרוב מביא להדרדרות קשה עד כדי סיבוכים ואפילו מוות. אשמח מאד לקבל מעט כללים בתחום הזה .

מצוה להציל אדם מסכנה בכל דרך הנראית לרופאים, אך אם המטופל עצמו מתנגד ייתכן שהכפיה עלולה להרע את מצבו.