שלום רב, אני שוהה בחו"ל לצרכי עבודה וביום שישי נאלצתי להיות באזור מרוחק כ 20 ק"מ ממקום מגורי לפני כניסת השבת, אזור בו לא אוכל להיות במהלך השבת. שאלתי האם מותר לעלות בשבת לאוטובוס הנוסע למקומי כאשר הנסיעה איננה כרוכה בתשלום ואיננה במיוחד עבורי. בנוסף, מה לגבי תחום שבת באוטובוס במקרה זה?

לשואל, שלום! הדבר אסור. 1. מבחינת איסור תחומין: נסיעה של 20 ק"מ מעיר לעיר היא יציאה מחוץ לתחום, לא רק תחום אלפיים אמה האסור מדרבנן אלא מחוץ לתחום של שנים עשר מיל שלדעת הרמב"ם היציאה ממנו אסורה מן התורה. אמנם קיימת סברה שמאחר ש"אין תחומין למעלה מעשרה טפחים", והישיבה באוטובוס היא מעל עשרה טפחים (לפחות 80 ס"מ מעל הכביש, ולא כל האוטובוסים הם כאלה, ראה גם להלן אות ג), נמצא שאין פה איסור תחומין. אך אין לסמוך על סברה זו במקרה הנדון כאן מכמה סיבות, חלקן מוסכמות וחלקן שנויות במחלוקת: א. הדין שאין תחומין למעלה מעשרה טפחים אינו פשוט אלא מסופק בגמרא (ערובין מג), ומחמת הספק הכריע השולחן ערוך להקל בו בהנחה שאיסור תחומין הוא מדרבנן ("ספק דרבנן - לקולא"). ברם, במעבר של יותר משנים עשר מיל יש חשש איסור תורה לדעת הרמב"ם, ולכן השולחן ערוך מחמיר בתחומין למעלה מעשרה בשיעור זה (עיין סי' תד ס"א ומ"ב סק"ז; ולדעת הגר"א שם יש לסמוך על שיטת רוב הראשונים שאפילו בי"ב מיל הרי זה דרבנן). ויש מהראשונים שהחמירו בספק זה אפילו בתחומין דרבנן, ולכן כתב הברכי יוסף (סי' תד סק"א): "ושומר נפשו ירחק, אם לא במקום סכנת נפשות". ב. מסתבר שההיתר לא נאמר לגבי נסיעה באוטובוס. בגמרא בערובין מג נאמר שהצד להקל בהליכה בגובה מעל עשרה טפחים הוא כאשר המקום אינו נוח להליכה ("לא ניחא תשמישתא"). דעת רוב הפוסקים שברכב לא קיים ההיתר של "למעלה מעשרה" (כך דעת הריטב"א בערובין מג והבית יוסף סי' רסו לגבי ישיבה בקרון, וכן במשנ"ב שם סק"י, וכן דעת רוב האחרונים), אלא שהחתם סופר (ח"ו סי' צח) מיקל בקרון (סיכום הדעות בספר 'תורת היולדת' עמ' פט ו'הצבא כהלכה' עמ' שכט-של). ואוטובוס חמור במידת מה ממכונית קטנה, כי אחד מנימוקי החתם סופר (שם) להיתרו הוא שהקרון "אין ניחא תשמישתא ואינו יכול לעמוד ולא לילך, כי אם יושב כאסור שם", והרי באוטובוס ניתן לעמוד וללכת. ג. כאשר תחתית הרכב נמוכה מעשרה טפחים, יש אומרים שאין תועלת בכך שהאדם נמצא למעלה מעשרה (עיין סי' רמח במשנ"ב סקי"ד; והכרעתו לקולא בשעת הצורך נאמרה על ספינה דווקא, ראה במקורו בשו"ע הרב, קונטרס אחרון אות ב). ד. גם אם אין איסור תחומין בנסיעה, היא לא תסייע לך הרבה. מי שנמצא כבר בכניסת השבת במקום הגבוה מעשרה טפחים, וכך לאורך כל הנסיעה - יכול בהגיעו למחוז חפצו ללכת אלפיים אמה לכל כיוון, כי רק כעת "קנה שביתה" לראשונה בשבת זו. לעומת זאת, מי שבכניסת השבת היה במקום שלמטה מעשרה טפחים, ורק במהלך השבת עלה למעלה מעשרה טפחים - אפילו אם אין איסור תחומין בנסיעתו הרי כשיגיע למחוז חפצו אסור לו ללכת יותר מארבע אמות ממקום ירידתו, כי הקרקע שם רחוקה יותר מאלפיים אמה מן המקום שבו "קנה שביתה" בכניסת השבת (סי' תד ס"א ומשנ"ב ס"ק ט-י ושער הציון סק"ה). כתוצאה מכך, אם בכניסת השבת לא היית על האוטובוס בעיר המוצא - כשתגיע לעיר השניה תוכל לרדת מהאוטובוס ותצטרך לשהות באותן ארבע אמות עד צאת השבת. 2. לעצם הנסיעה באוטובוס שהנהג גוי ורוב נוסעיו גויים, אפילו בתוך העיר כשאין שאלה של 'תחומין', רבים מהפוסקים אסרו את הדבר מטעמים שונים, בעיקר משום שהנסיעה פוגעת באווירת השבת, יש בה מראית עין של חילול שבת, או עלולה להיגרר לחילול שבת על ידי רכישת כרטיסים, טלטולם ללא עירוב והצגתם לביקורת בשבת (חתם סופר חלק ו סימן צז. ובימינו: ציץ אליעזר, חלק א סימן כא; הרב חיים דוד הלוי, מקור חיים ג עמ' 383; ילקוט יוסף סימן רמח סעיף ה; ובשו"ת שרידי אש חלק א סימן לח כתב שרוב ככל רבני אירופה ואמריקה אסרו זאת). לעומתם, הראשון לציון הרב עוזיאל זצ"ל התיר את הדבר ('משפטי עוזיאל' אורח חיים כרך א סימן ט, כרך ג סימן לב), כשאין רכישה של הכרטיס או טלטולו ללא עירוב בשבת, בתנאים הבאים: א. מדובר על נסיעה קצרה לצורך מצוה, כגון מבית מלון לבית כנסת וחזרה; לא לשם טיול או צורך מסחרי. ב. מדובר במקום שלא התקבל בו מנהג ברור לאסור בין שומרי השבת באותה העיר. במקום שבו יש מנהג כזה - הוא מחייב גם את האורחים המזדמנים לשם, מאחר שהדבר נעשה בפרהסיא. למעשה, הלכה כרוב הפוסקים, שאין להקל בדבר אפילו לצורך תפילה בציבור בשבת. לפי מה שביררתי, זהו המנהג המקובל כיום בקהילות ישראל שומרי התורה בחו"ל גם במקומות שיש בהם עירוב (ידוע לי בוודאות לגבי ארה"ב).