למנהג הספרדים- מה הדין אם אשה עשתה רק הפסק טהרה, ובדיקה בסוף שבעת הנקיים? בשו"ע קצו, למרות שכותב "סתם" ו"י"א" מסיים ואין להקל [כמו הי"א], משמעות הלשון שזה גם בדיעבד כי כשרוצה השו"ע להגיד מה לכתחילה ומה בדיעבד הוא כותב [יש את זה הרבה בהלכות מליחה]. האם יש כאן ספק ספיקא- ספק כמו רוב הראשונים שדי בבדיקה אחת בכל שבעת הנקיים. וספק כמו כמה ראשונים ,שדי בקינוח בז"נ [וזה שלובשות בגד תחתון צמוד, מה שלא היה בגד כזה בזמן השו"ע, ורואות שאין כלום כי הבגד לפנינו, זה בדיקה לאותם שיטות]. חשוב לציין את דעת החת"ס בהגהות לשו"ע קצג, שס"ס מהני כאשר היא בחזקת טהרה גם כאשר זה ס"ס חלש, וכותב לדוגמא שזמן ז"נ זה זמן של חזקת טהרה. האם אפשר להקל לכתחילה במצב זה בגלל ס"ס?

לא ראוי להקל לכתחילה נגד דעת השו"ע אלא רק במקרים נחוצים מאוד.