האם צריך להקפיד ולהזהר, כשפותחים את הברז המביא מימי העיר לאוצר הזריעה והמים עוברים על גבי מלט, שלא יפתחו את הברז בחזקה שעל ידי כך המים עוברים בשטף ולא ראוים להבלע בקרקע, וכן מחמת מה שהצריכו המשכה על גבי 3 טפחים, שבהעברתם בשטף בחוזק אינם נמשכים על 3 טפחים?

ב"ה שלו-ם וברכה השולחן ערוך (יורה דעה ר"א, מ"ד) מתיר המשכה גם לא על גבי קרקע כאשר יש כבר רוב מקוה ממי גשמים. לעומתו הרמ"א (שם, מ"ו) מצריך שההמשכה תהיה דווקא על קרקע שראוי לבלוע, ומסכים עמו הש"ך (צ"ז). ישנה גם מחלוקת האם מספיק להמשיך במרחק כלשהו או צריך דווקא 3 טפחים וכן יש החולקים על הרמב"ם וסוברים שאפשר להמשיך את כל המקוה. לא ידוע לי שיש דרישה לפתוח את הברז בזרם חלש למרות שישנה סברה לכך ויתכן שזה משום שכיום בהרבה מקוואות מכשירים את מי הטבילה בהשקה, המשכה וזריעה. בברכה הרב חגי בר גיורא