שאלה
לרה"ג דוב ליאור שלום,
א. בשאלה שהתפרסמה באתר בנושא משאבת אינסולין לחולה סכרת בסיון תש"ע, נשאל האם נכון לחולה סכרת שזקוק להזריק אינסולין לגופו כל פעם שאוכל, להימנע בשבת מאכילת מאכלים בין הארוחות, על מנת שלא ללחוץ פעם נוספת על המשאבה. וענה הרב שאין צריך להימנע כיוון שהאיסור בלחיצה על המשאבה הוא רק מדרבנן, ומצד שני עונג שבת גם מצווה מדרבנן.
המציאות זה, שרוב חולי סכרת שמזריקים אינסולין לפני האוכל גם חייבים לבדוק את רמת הסוכר בדמם לפני האוכל ע"י מכשיר ניטור סוכר (שמוציא דם כידוע). האם גם במציאות כזה אין צריך להימנע מלאכול בין ארוחות, וקינוחים מיותרים במהלך השבת?
ב. באותו נושא נשאל גם הרב, אם ניתן לטבול במקווה כשהמשאבה מחוברת לגוף. וענה הרב שמשאבה לא מהווה חציצה משום שהיא נכנסת לגדר מיעוטו שאינו מקפיד.
מציאות המשאבה, זה שחייב בכל מיקרה לנתק את המשאבה מהגוף כדי להחליף את המחט שמחובר לגוף כל כ- 4 ימים. (התהליך של החלפת המדבקה עם המחט הוא 2-3 דקות בלי כמעט כאב לרוב בני האדם) לכן, האם אין להחמיר בנידון זה? במיוחד לפי שנוהגות נשות ישראל להחמיר על עצמם כדברי הרמ"א ביו"ד סי’ קצח סעיף א’ ,ש"לכתחילה לא תטבול אפילו בדברים שאינן חוצצים גזרה אטו דברים החוצצין" ?
תודה רבה.
תשובה
א. היות וזה החיים שלו, הרי הוא נחשב בדרך כלל חולה שיש בו סכנה ואסור לו לצום ביום הכיפורים, עד כמה שידוע, אז הוא מוכרח לעשות את הבדיקות, היות וזה פיקוח נפש.
אם בשביל לאכול צריך להוציא דם מותר לסעוד שלוש סעודות שבת, כמו כל אדם. אבל מסתם תענוגות מיותרות, שאדם למשל רוצה למצוץ סוכריה יש להימנע, ופה לא שייך עונג שבת שהוא דרבנן, שיתיר הוצאת דם שהיא דאורייתא.
ב. אני לא חושב שצריך להחמיר, היות וזה חלק מהגוף שלו, והוא מעוניין שזה יהיה עליו, זה מיעוטו שאינו מקפיד.
ולמרות שנשות ישראל נהגו להחמיר, פה בגלל שזה צורך רפואי, לא נראה לי שצריך להחמיר בזה.
