בתורה כתוב שבמלחמת מצווה יוצאים גם חתן מחדרו וכלה מחופתה. במלחמת רשות הנ"ל מתקנים את הדרכים ומספקים מים ומזון - עוסקים בפיקוד העורף. לא נאמר בתורה כלום על "עוסקים בתורה". המצב שלנו היום אינו מצב של שלום בשום אופן. יש המגדירים אותו בתור מלחמת רשות, ויש - מלחמת מצווה. בכל מקרה נראה שמי שיש לו אפשרות צריך לצאת ולהילחם או לעזור לצבא בעורף. נכון שתורה מגנה ומצילה, ו"גם זה חשוב", אבל לפי מה שכתוב בחומש, נראה שכל מי שיכול לעסוק בעזרה מוחשית למלחמה, ולא בלימוד תורה - מחויב לעשות זאת. אני צודקת?

כשיש הכרח, כל תלמידי הישיבות צריכים לצאת להלחם, וכך הורה מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל בעת מלחמת השחרור. כיום, כל זמן שראשי מערכת הבטחון אינם מחליטים שמדובר על נחיצות עליונה, ולוקחים גם את כל חיילי גלי צה"ל וחיל חינוך לתפקידי מלחמה, גם אין תלמידי הישיבות שעומדים לגדול בתורה למען כלל ישראל צריכים לצאת לצבא. אלא הם דוחים את גיוסם עד לשלב שבו ישלימו לימודיהם. כל אחד לפי מדרגתו ועניינו.