1. ידועה האגרת של הרב זצ"ל לרבה של אנגליה לגבי גיוס בני הישיבות. באגרת זו הרב זצ"ל כותב במפורש שבני הישיבות פטורים מלשרת בצבא ואפילו במלחמת מצוה והרב שם נותן מקורות לדבריו. ידועה גם תשובתו של הרצי"ה זצ"ל שהרב דיבר דווקא על פטור מצבא של אומות העולם אבל מצבא ישראל אין פטור. שאלתי היא הרי הרב זצ"ל נותן שם מקורות מהגמרא וממדרשים שמתוכם מבינים שיש פטור לבני הישיבות והמקורות הללו לא מדברים על צבא של אומות העולם אלא על צבא ישראל למשל יש שם מקור מכך שדוד המלך היה נוצח במלחמה בזכות העששיות בבתי המדרשות של חזקיהו -ודוד היה רמטכ"ל של צבא ישראל. לכן מה פשר התשובה שהרב זצ"ל דבר רק על צבא של אומות העולם? 2. שמעתי שהרצי"ה אמר שבכל זאת צריך לשבת 10 שנים ללמוד ורק אח"כ ללכת לצבא(עיטורי כהנים שבט תשמ"ו) מדוע אם כן בישיבות הגבוהות מתגייסים לאחר 4 שנים (ושלא לדבר על ישיבות ההסדר)?

ראה בספרו של הרצי"ה לנתיבות ישראל את הדיון על מצות מלחמת מגן כשאין אפשרות להציל את עם ישראל בא"י אלא ע"י גיוס מלא. לא על מקרה חירום כזה דברו המקורות שהרב זצ"ל השתמש בהם לצורך פטורם של בני ישיבות באנגליה במלחמה לא להם. הרצי"ה מביא בין היתר את תשובת הרדב"ז שאם בן תורה חושש לחייו ועושה השתדלות להגן על עצמו מפני הסכנות אינו יכול להיפטר בטענה שתורה מגנא ומצלא. עם זאת אין ספק שללא תורה אין קיום לעם ישראל ומי שמסוגל ללמוד בשקידה גם בשעת מלחמה הוא חייל בצבא ה'. ובדידי הוי עובדה עם פרוץ מבצע סיני הייתה לי שיחה אישית ארוכה עם הרצי"ה והוא סבר אז שאין להתגייס. כי עד שנתגייס ועד שנתאמן המלחמה תסתיים. הוא הדגיש את חשיבות לימוד התורה דווקא בשעה קשה. אך לומר את האמת לא כולם היו מסוגלים להתרכז בלימוד באותם ימים. בעקבות כך הוקם "הסדר מרכז" השונה מההסדר הרגיל בכך שבחורים למדו כ-4-5 שנים וגוייסו אח"כ לשירות מקוצר וחזרו ללמוד עד גיל 29. ורק גוייסו למילואים. אולי מכאן לקוחה האמירה של עשר שנים.