הכנתי שתי פשטידות ממצה (לזניה). את המצה שמתי במקום אטריות. באחת הפשטידות השארתי את המצות שלמות (התבנית גדולה) ובשניה ריסקתי את המצות לחתיכות קטנות (אבל ניכרות). הפשטידות אפויות. מה מברכים על כל אחת מהן, המוציא או מזונות? הדין משתנה אם החתיכות גדולות מכזית? הדין היה משתנה אם לא הייתי אופה את הפשטידות (המצות היו מתרככות גם בלי אפיה, לפעמים האפיה היא רק כדי שיהיה קרום יפה לפשטידה)? הדין היה משתנה אם הפשטידות היו מתוקות (כגון קיגל ירושלמי) או אם הייתי מכין עוגות מהמצות?

לשואל, שלום! מכיוון שהמצה בבסיסה היא לחם (למנהג האשכנזים המברכים עליה 'המוציא' כל השנה), וגם לבסוף היא נאפתה ולא התבשלה או טוגנה, וחתיכות המצה ניכרות ונראות כמצה ("תואר לחם"), הרי שבכל הדוגמאות בשאלתך ברכתה המוציא וברכת המזון (עיין שו"ע סי' קסח ס"י, וספר 'וזאת הברכה' עמ' 24-26).