- הלכה
- זהירות בדרכים ותאונות
באשמת מי תאונת הדרכים?
שאלה
שלום,
אם הייתה תאונה בה נהגת החליקה על הכביש ונעצרה באמצע הנתיב מתוך בהלה מעט אחרי עיקול בכביש, והנהג שבא אחריה שעבר את העיכול ורק אז ראה אותה ניסה לבלוםברגע שראה אותה, אבל גם הוא החליק ופגע בה מאחור- באשמת מי התאונה?
על פי חוקי הביטוח- מי שבא מאחור תמיד אחראי לתאונה, אך מצד שני הנהג עשה את כל מה שיכל כדי לא לפגוע.
תודה רבה
תשובה
המשנה במסכת בבא קמא (דף ל"א ) אומרת: "שני קדרין שהיו מהלכין זה אחר זה ונתקל הראשון ונפל ונתקל השני בראשון, הראשון חייב בנזקי השני"
הגמרא הסבירה שהראשון חייב מהסיבה שהיה יכול לקום ולא קם ולכן, מכיון שהוא נשאר בדרך מרצונו, הוא הופך להיות בגדר של "בור המזיק".
יש אומרים שאפילו לא היה יכול לעמוד אלא שהיה יכול להזהיר את הבא אחריו ולא עשה זאת, הרי הוא מתחייב בנזקיו.
להלכה פסק השולחן ערוך כדעה הראשונה, והרמ"א הוסיף גם את הדעה השניה (חושן משפט סימן תי"ג סעיף א)
המקרה הנ"ל מציג מצב שהאדם בנופלו הפך להיות מזיק כ"בור" שנפער במרכז הדרך.
הראשונים והאחרונים הגדירו אדם שנוהג ברכב ומזיק תוך כדי נסיעה כ"אדם המזיק" (עיין תשובת רא"ש כלל ק"א סעיף קטן ה' )
נמצינו למדים, שאדם הנוסע ברכבו ונתקע בדרך, באופן שהוא יוצר הפרעה לתנועה סדירה, הרי הוא הופך להיות מזיק מדין "בור" ומתחייב בנזקים, בתנאי ש:
א.הרכב נתקע שלא בכוונה
ב. הוא היה יכול להזיזו משם ולא עשה זאת (כדברי העמדת הגמ' "שהיה לו לעמוד ולא עמד") או לפחות שהיה יכול להזהיר ולא עשה זאת (רמ"א שם) .
נציין - שחיוב הנזקין מדין בור המזיק מחייב את בעל הבור בתשלומי נזקי גופו של הניזק ולא בתשלומי נזקי ממונו (כדרשת חז"ל -"שור" - ולא אדם "חמור" - ולא כלים) ממילא אם המכונית שבאה מאחרו ניזוקה הרי בעל המכונית הראשונה שנתקעה פטור מתשלומי הנזק ואם הנהג עצמו נפגע בעל הרכב הראשון חייב בתשלומי נזקי גופו.
אם הוא (הראשון )נתקע שלא בכוונה , ובנוסף לא היה יכול להזיז את רכבו משם - הרי הוא אנוס ופטור מתשלום הנזיקין.
להלכה - אנו הולכים אחרי "מנהג המדינה" חוקי התעבורה המקובלים היום במדינת ישראל. חוקים אלו תקפים אף מצד דין התורה שהרי האדם מקבל רשיון לנהוג בכבישי המדינה והרשות ניתנת לו בתנאי שהוא נוהג לפי כללי התעבורה במדינה על זכויותיהם ועל חובותיהם. ממילא גם החיובים בתאונות על פי מנהג המדינה - חוקי התעבורה, מחייבים את האדם מדין תורה.
אם אין חוק ידוע ומקובל במדינה, נלך על פי הכללים שנתנו לנו חז"ל כפי שבארנו לעיל.

זהירות בדרכים לאור ההלכה
הרה"ג דוב ליאור | כ"ה אייר תשע"ב

נהיגה בשכרות והפקרת פצוע
הרה"ג דוב ליאור | י"ז מרחשון תשע"ב

חילול ה’ בחציה באור אדום
הרה"ג דוב ליאור | ד שבט תשע"ב

דינא דמלכותא
הרה"ג יעקב אריאל | ג אלול תשע"ז

הרב יהודה אודסר
רב קהילת יחד - גרעין תורני בית שמש ור"מ בישיבת לב התורה

ממזרות מגוי
י"ז אלול תשס"ה

החרמת חפץ מתלמיד
א שבט תשס"ו

ויתור על ירושה, בי"ד, או רשם לענייני ירושה?
כ"ד אלול תשס"ה

גיור לא שלם של נשים
י"ח שבט תשס"ו

רכיבה על אופניים ביום הכיפורים
הרב שמואל הולשטיין | ז תשרי תשס"ט
קידוש בליל שבת ללא יין
הרב בנימין במברגר | כ"ח שבט תש"ע
אמירת סליחות בשבת
הרב אוריאל טויטו | ו אלול תשס"ח
הנחת תפילין ביום שישי - עד איזה שעה?
הרב יוסף אפריון | י"ז אלול תשע"ג
בקשות אישיות בראש השנה שחל בשבת
הרב דניאל קירש | ז תשרי תשפ"ד
צום יום כיפור לחולה קרונה
הרב פרופ' נריה גוטל | ז תשרי תשפ"ד

נדרתי נדר לא לדבר עם אחותי בשעת כעס ודיברתי איתה
הרב נועם דביר מייזלס | ז תשרי תשפ"ד
