- משפחה, ציבור וחברה
- המקדש והקרבנות
הקמת אוהל בדומה למשכן
שאלה
ארגון יהודי בחו"ל ביקש את עזרתי בהקמת אוהל כדוגמת המשכן, לא המשכן כולו אלא רק האוהל לפי התיאור שבספר שמות פרק כ"ו. האוהל יהיה רק משיער עיזים ולא מהעור שלהם. הם מצהירים שהמטרה הינה להראות לציבור הדתי והחילוני בעיר את מעשי בני ישראל, ולא חלילה לשימוש אסור כגון הקרבת קורבנות חלילה. האם הדבר מותר?
תשובה
לשואל, שלום!
הדבר מותר בתנאי שהזכרת לגבי מטרות המקום הלימודיות. כמובן חלק מהלימוד הוא להבהיר שמקדש ה' האמיתי אינו אלא בירושלים עיר הקודש.
אזהרה: על פי מידע מבוסס שהגיע לידי (ופרטים שהיו בשאלתך והושמטו על ידי), יתכן שלא מדובר בארגון יהודי אלא בארגון יהודי-משיחי, כת נוצרית מיסיונרית. כדאי שתבקש מהמזמין את פרטיו של בית חב"ד הסמוך או רב אורתודוקסי מוכר ותברר באמצעותם על המזמין.
הרחבה:
נאמר בגמרא (עבודה זרה מג ע"א) וברמב"ם (בית הבחירה פ"ז ה"י) ובשולחן ערוך (יו"ד סי' קמא ס"ח) שאסור לעשות כדוגמת בית המקדש לשימוש פרטי: "לא יעשה אדם בית תבנית היכל", כי יש בכך משום זלזול בבית המקדש וביטול מוראו (כך נראה מהקשר הפרק ברמב"ם, ועיין רדב"ז שם).
הלכה זו מעוררת שתי שאלות: מה מידת הדמיון להיכל שנחשבת כ"תבנית היכל"? ועל איזה היכל מדובר? האם כדוגמת בית ראשון או בית שני, או שמא גם כדוגמת המשכן?
לגבי השאלה הראשונה, רש"י (עבודה זרה שם ד"ה בית) כותב שהאיסור נאמר על שכל ממדיו במדויק לצורת המקדש, "אבל אם נשתנה במקצת - מותר", אך המהרי"ק (שורש עה) סובר שכאשר מתעורר הרושם שזוהי צורת המקדש - הדבר אסור אפילו אם אינו מדויק.
בשו"ת בית אפרים (או"ח סי' י) דן בהרחבה בשתי השאלות, ומכריע שהאיסור חל כשהאורך והרוחב זהים למקדש הראשון או השני. הסיבה היא, שמידות אלו מחייבות להלכה, מאחר שמאז קידוש המקום על ידי דוד ושלמה המקום התקדש לעולם לצורך ההיכל, ולכן זוהי "תבנית היכל" עבורנו. מדבריו עולה, למרות שלא כתב זאת בפירוש, שכיום אין איסור בעשיית צורת המשכן. גם במנחת חינוך (מצוה רנד, ו) כותב שהקובע הוא המקדש האחרון שהיה (ושם העלה אפשרות שאולי בזמן החורבן אין איסור כלל, אך זה מנוגד לפשטות הרמב"ם והשולחן ערוך). אם כן, בפשטות דוגמת המשכן מותרת (וכן משמע במקדש דוד סי' א סק"ג).
טעם נוסף להתיר את הדבר, הוא משום שמותר לבנות דגם של המקדש "להבין ולהורות", כלומר, להמחיש ולהסביר יותר את צורתו, ובאמצעות זו את תולדות עם ישראל בכלל. הגמרא בעבודה זרה שם מביאה כמקור לאיסור את הפסוק "לא תעשון אתי" - "כדמות שמשיי", וזהו המקור הן לאיסור יצירת תבניות של שמש וירח וכדומה והן לתבנית המקדש. ועל צורת הירח אומרת הגמרא ש"לא תעשון" - אבל מותר לעשות "להבין ולהורות" (כפי שעשה רבן גמליאל דגמים של ירח להראות לעדים). מסתבר שהיתר זה נוהג לגבי שאר הדברים שנלמדו מפסוק זה, וכך פסק בשו"ת מנחת יצחק (ח"י סי' עג) שמותר להקים דגם של המקדש שנועד ללימוד והמחשה.

הכנת קטורת שונה
הרב עזריה אריאל | י"א אדר ב' תשפ"ב

עבודת בית המקדש בשבת
הרה"ג דוב ליאור | י"ד אייר תש"ע
תפקיד הלווים בבית המקדש
הרב רואי מרגלית | כ"ז תשרי תשס"ד

הקרבת קורבנות בזמן טומאה
הרה"ג דוב ליאור | ד ניסן תשס"ט

הרב עזריה אריאל
ראש כולל מכון המקדש.

הוצאה כלאחר יד
י"ז שבט תשע"ג

הקשבה לקדיש למי שבאמצע התפילה
ד שבט תשע"ג

הפרדת ניירות דפדפת בשבת
ט"ז שבט תשע"ג

לימוד מקצועות חול בשבת
ה שבט תשע"ג

הדלקת נרות בסוכה או בבית
הרב שמואל אריאל | י"ז תשרי תשע"ז

לישון ולאכול בסוכה לפני סוכות
הרב נועם דביר מייזלס | ט"ו תשרי תש"פ
למה לא נוטלים לולב בשבת?
הרב רואי מרגלית | כ"א אדר ב' תשס"ג
חובת מתנה לאשה בשלושת רגלים
הרב רואי מרגלית | כ"ד אלול תשס"ג
סכך בגדר במבוק
הרב דניאל קירש | י"ג תשרי תשפ"ד
איך חוזרים בתשובה על גזל?
הרב משה מאיר אבינר | י"ג תשרי תשפ"ד

קריאת אב לבן רב בשם הרב
הרב אליקים לבנון | י"ג תשרי תשפ"ד
