האם היתר הריגת אויב הוא מדין רודף? האם זה רק בזמן מלחמה רשמית או שגם במצב כמו היום זה נחשב זמן מלחמה? מה יחס ההלכה לוידוא הריגה?

נראה לי, שבזמננו נוכל להגדיר את מצבנו כמצב מלחמה, ממילא שיכים למצב זה וליחס לאויבנו כל ההלכות הנוהגות בזמן מלחמה. היתר הריגת אויב איננו מדין רודף, רודף הוא אדם פרטי המסכן באופן פרטי, אך הוא אינו חייב מיתה ולכן אם ניתן להסיר את הסכנה מבלי להורגו אסור להורגו, כמו כן ברגע שפסקה סכנת הרודף יש לשוב ולהתייחס אליו כיהודי לכל דבר. לעומת זאת ניתן להרוג אויב, גם כשאינו מסכן באופן מיידי, שום אדם. מטרת הריגתו היא לשבור את רוח העם שהוא שייך אליו ע"מ שיפסק האיום המלחמתי. דבר זה שייך גם לשאלת וידוי הריגה, שאם זה יביא לנצחון במלחמה מותר. אבל התאכזרות לשמה מתוך רגש נקמה היא מיותרת.