קשה לי עם הגישה האוסרת לימוד של כל דבר שקשור איך שהוא "בחטאי אבות". כל הבנה היא כבר בעייתית מחשש זלזול ואני מרגיש שזה חונק את הלימוד כי זה נראה כאילו זה תחום מגודר שבכל דיון בו אתה מואשם ב"תנ"ך בגובה עיניים". מה דעת הרב?

יש להתבונן במעשי האבות על פי הדרכת חז"ל. ולזכור כי הם אבות האומה וכמו שאדם מתבונן על מעשי הוריו מתוך רצון לפרשם תמיד לזכות. כן יש להתבונן במעשי אבותינו הקדושים. גישה זו אינה חונקת את הלימוד, אלא מישרת אותו. כי אכן הם היו קדושים וטהורים והם מודל לשאיפת הדורות. וצריך אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב. מדוע יצחק העדיף את עשיו? האם עשיו נסחט על ידי יעקב? בגרותה הנפשית של רבקה אימנו.