שלום כבוד הרב.. בהמשך לשאלה הקודמת.. א. ענית לי שאיסור הסכנה מדבר על יחיד אך לא על הרבים.. הבעיה היא שאין בכלל היום מצוות כיבוש מאחר ואין נביא ולא סנהדרין וגם יש תנאי לכיבוש הארץ שהוא גידוע עבודה זרה טרם הכיבוש מה שהיום לא נעשה וזה לא משנה מהי הסיבה. ב.לגבי רמת הסיכון ענית שלכל הפחות כזו שגם הסוחרים רגילים להסתכן בה. מן הסתם מדובר על סוחרים של פעם שהיו הולכים ברגל ממקום למקום ולא כמו היום ברכב והיום זו סכנה ללכת ברגל באזורים המדוברים... משמע הסכנה אינה רגילה... תודה וחג שמח

שלום וברכה, א. גם בימי בית שני לא היה נביא, ואף על פי כן יצאו למלחמות, ומכאן שתנאי זה אינו מעכב. לגבי גידוע ע"ז קודם הכיבוש, אשמח אם תציין מקור לדבריך. ב. לא הבנתי את כוונתך. בעבר הסיכון בהליכה ממקום למקום היה הרבה יותר גדול מהיום, ואף על פי כן אנשים סיכנו את עצמם לצורך פרנסה, כלומר גם רמת סיכון גבוהה כזו היא רמה שאנשים מוכנים לסכן את עצמם בשבילה (גם אם היום המציאות השתנתה, אין זה משנה את ההגדרה העקרונית). וכפי שגדולי ישראל עלו לארץ בזמן שהיו הרבה סכנות דרכים. אם לא הסברתי את עצמי כראוי, אודה לך אם תפרט מה לא ברור. כל טוב.