שלום וברכה לכבודו למה בונים סוכה בחודש תשרי ולא בחודש ניסן מתי שעם ישראל יצא ממצרים?

שלום שאלה זו שאל הטור בתחילת הלכות סוכה (סי' תרכה) אנו נביא מספר תשובות שנאמרו על שאלה זו. טור עצמו מסביר "ואף על פי שיצאנו ממצרים בחדש ניסן לא צונו לעשות סוכה באותו הזמן לפי שהוא ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל ולא היתה ניכרת עשייתנו בהם שהם במצות הבורא יתברך ולכן צוה אותנו שנעשה בחדש השביעי שהוא זמן הגשמים ודרך כל אדם לצאת מסוכתו ולישב בביתו ואנחנו יוצאין מן הבית לישב בסוכה בזה יראה לכל שמצות המלך היא עלינו לעשותה". הגאון מוילנה (הגר"א) השיב על שאלה זו בדרך שונה: ידוע שענני הכבוד הסתלקו מעל בני ישראל לאחר חטא העגל כפי שנאמר "וירא משה את העם כי פרוע הוא" (שמות לב כה) נעשו בני ישראל "פרועים" מלשון גלויים, חשופים מענני כבוד. אחרי שה' נתרצה לישראל ב-י' בתשרי, כאשר נעתר לתפילת משה ואמר לו: "סלחתי כדברך" (במדבר יד כ), יום שנקבע כיום הכיפורים לדורות. נצטוו ישראל להקים את המשכן וחזרו ענני הכבוד לסוכך על ישראל. למחרת יום הכיפורים בי"א בתשרי כנס משה את העם וציווה בפעם הראשונה להביא תרומת נדבה להקמת המשכן לכבוד ה'. במשך יומיים הביא כל העם נדבותיו "והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר" (שמות לו ג) בשני בקרים, היינו ב-י"ב וב-י"ג בתשרי, וביום י"ד בתשרי אספו "חכמי הלב" (האומנים) את כל הנדבות מיד משה, וב-ט"ו בתשרי החלו עוסקים במלאכת המשכן, ואז שבו ענני הכבוד לסוכך על בני ישראל. נמצא לפי חישובו של הגר"א שיום החמישה עשר בתשרי (ט"ו בתשרי, תחילת חג הסוכות) הוא המועד הנכון בו התרחש "בסוכות הושבתי את בני ישראל" ואז נשארו ענני הכבוד לסוכך על בני ישראל במדבר. בעל ״חידושי הרי״ם״ תרץ במצות סוכה נאמר ״למען ידעו״, כלומר, למצות סוכה דרושה ׳דעת׳. והנה, בכל ימות השנה האדם מלא חטאים ועוונות, ואין הוא חוטא אלא-אם-כן נכנסה בו ״רוח שטות״, נמצא שהוא ״חסר דעה״ ואינו יכול לקיים מצוות סוכה כראוי. אבל לאחרי הימים הנוראים, בהם האדם נטהר מכל עוונותיו, לכן גם ההלכה היא ש״המצטער פטור מן הסוכה״, מפני שבעת אזי יכול הוא להשיג את ה״דעת״ האמיתית. שאדם שרוי בצער, נעדר ממנו ישוב הדעת. יום טוב