נאמר בתנך שמי שעובר על ציווי המלך עונשו מוות (משפט המלך), אז האם בתקופת ירובעם בן נבט שהוא שם את הבמות בבית אל ודן ואסר לעלות לירושלים היו צריכים להקשיב לו או שברגע שהמלך לא הולך בדרך ה’ מותר להמרות את פיו?

לשואל שלום, על שאלה זו משיב הרמב"ם (הלכות מלכים פרק ג, הלכה ט): "המבטל גזרת המלך בשביל שנתעסק במצות, אפילו במצוה קלה הרי זה פטור, דברי הרב ודברי העבד דברי הרב קודמין, ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצוה שאין שומעין לו". בברכה נאמנה