מסירות נפש בתפילה

השלום לרב! אני מתפלל בסידור של עדות המזרח "עבודת השם" , בכמה חלקים של התפילה כמו במילה "באהבה" של תפילת שמונה-עשרה כמו ב"ובא לציון" בחלק של "ברוך אלוקינו" כתוב: "יש לכיוון למסור עצמו על קידוש השם ולקבל עליו 4 מיתות בית דין"- מקווה שלא טעיתי בנוסח.. זה קשה לי.. קשה לכוון כל הזמן בכמה חלקים בתפילה שאני מוכן ככה למות על קידוש השם. ומה אם אני לא באמת אעמוד בניסיון? אז סתם כוונתי את זה? אני מנסה לכוון/ לבקש בכלליות (ולא במקומות הספציפים האלו) שאם יגיע לידי מעשה אז אדע מה לעשות, ואם אצטרך אז אמסור את הנפש. אבל קשה לי ככה בתפילה. האם משהו בי לא בסדר? באמונה שבי? אני ממש משתדל לשמור תורה ומצוות ולהוסיף ולגדול.. ואני מרגיש שאני אוהב את הדברים ושמח בהם.. אז למה קשה לי לכוון בזה?? אני בהחלט מתחזק עם השנים אך תמיד הייתי דתי קר שאולי כיום אחרי שהתחתנתי התורה והמצוות נכנסו בי ביותר עוצמה, אולי גם בזכות האישה.. תודה רבה ושבת שלום!

ב"ה שלום רב. קראתי את מכתבך ומאוד הבנתי אותך. חשוב מאוד לדעת שיש כל מיני סוגים של אנשים, יש אנשים מאוד רגשיים, ויש אנשים יותר קרים. וחשוב מאוד לא להתרגש מכך. אנו שואפים תמיד להתקדם, ומאוד משמח אותי שאשתך מאוד מחזקת אותך, זה נפלא, אבל חשוב מאוד שלא להיכנס ללחץ. מאוד חשוב לחיות חיים בריאים, להתקדם נכון ולא מתוך פחדים ולחץ. ה' רוצה שנהיה שמחים, שנשמח בבניה שלנו והתקדמות שלנו, וכך נתחבר אליו יתברך באופן בריא שיקדם אותנו באמת. אל תתרגש מכך, המשך להשקיע, המשך בלימוד תורה, המשך בבניה של בית רוחני, בית עם קדושה ועם התעלות. דע, שאצל גברים ההשקעה בלימוד התורה זהו הבסיס הכי חשוב להתקדמות, ולכן מצא לך מסגרת שבה תוכל ללמוד באופן עקבי, מישהו ללמוד איתו, רב שיוכל להדריך אותך ובעזרת ה' תזכה להמון ברכה והצלחה אם תרצה אשמח לעזור עוד בכל מה שאוכל. בברכה הרב יצחק גרינבלט.