שילמתי לאוטובוס על נסיעה מסוימת, ושכחתי לרדת בתחנה שהייתי צריך. ירדתי בתחנה שאחריה (שהתעריף אליה יקר יותר). האם אני צריך לשלם לחברת האוטובוסים את ההפרש בין התעריפים או שאני פטור בגלל שלא נהניתי מהתוספת שרק הזיקה לי?

השאלה העומדת מאחרי שאלתך היא: מה היא סיבת התשלום לנסיעה בתחבורה הציבורית? האם אנו משלמים על ההנאה מהנסיעה או האם אנו משלמים בעקבות הסכם ותנאי בין נותן השירות למקבל. נראה לענ"ד שבמציאות של ימינו אין אנו משלמים על ההנאה שבדבר שהרי גם אם לא היה מקום ישיבה או המזגן שבאוטובוס לא היה תקין היינו משלמים את אותו המחיר. הסיבה לכך שאנחנו משלמים היא, שיש הסכם בין נותן השירות למקבל ולא בעד מה שנאנחו נהנים בפועל. ברגע שאתה עולה לאוטובוס ומשלם אתה מקבל על עצמך את כל תנאי הנסיעה. (כמובן שהדבר כולל גם תנאי התנהגות באוטובוס וכדו') לכן גם אם תטען שלא נהנית, ולחילופין תטען שיש כאן דין של "זה נהנה וזה לא חסר" שהרי האוטובוס נסע גם בשביל נוסעים אחרים לתחנה הבאה , אין זה משנה לעניין חיוב התשלום שהרי הוא מכח הסכם ותנאי. כך משמע גם בנמוקי יוסף במסכת בבא קמא בסוגיית "זה נהנה וזה לא חסר" (דף כ )