שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • בין בני משפחה

דיבור עם קרובות משפחה

undefined

הרב שמואל אריאל

ט"ז מרחשון תשע"ו
שאלה
האם אל תרבה שיחה עם האשה / ’יתרחק מנשים מאוד מאוד’ אמור גם בדודה? האם יש בזה חילוק בין דודה ישירה לאשת דוד? מהם הגדרים בזה? ומה הדין בבת דודה? תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה! באופן עקרוני, ודאי שההדרכה שלא להרבות שיחה נאמרה גם לגבי קרובות, שהרי המשנה אומרת שהדרכה זו נאמרה בעיקרון אפילו לגבי אשתו (ולא ניכנס כאן להיקפה ומשמעותה של הדרכה זו לגבי איש עם אשתו, שיש בזה דיונים רבים ודעות שונות). מאידך, יש לשים לב שאין בדברי חז"ל והפוסקים הגדרה כלשהי כמה מותר לדבר וכמה אסור, כגון שמותר לשוחח פרק זמן מסויים ולא מעבר לכך. ההדרכה היא שלא להרבות שיחה, דהיינו שמותר לדבר כפי הצורך ואין להרבות יותר מן הצורך. כמה הוא ה"צורך"? - הדבר משתנה על פי ההקשר. כך למשל, שיחה עניינית עם פקידה בבנק מותרת גם אם היא נמשכת זמן רב, בעוד ששיחה בטלה באותו אורך תיחשב כריבוי שיחה שיש להימנע ממנו. גם דבר זה ניתן להוכיח מתוך העובדה שהמשנה כורכת יחד את אשתו ואשת חברו. לגבי שתיהן אומרת המשנה שאין להרבות בשיחה, אך פשוט וברור שאדם לא אמור לדבר עם אשתו באותה כמות של שיחה כמו עם אשה אחרת. יש כאן הדרכה עקרונית שאין להרבות שיחה, אבל היישום המעשי שלה הוא שונה מאד בין אשתו לאשה אחרת, משום שהגדר של שיחה נצרכת בין איש לאשתו הוא כמובן שונה מאד בכמות ובתוכן מן השיחה הנצרכת עם אשה אחרת (ושוב - אין כאן המקום לדון בעצם ההדרכה שלא להרבות בשיחה עם אשתו, ואיזו שיחה בין איש לאשתו תיחשב כבר כריבוי שלא לצורך). מתוך כך, מסתבר שגם לגבי קרובות משפחה, הגדר של "ריבוי שיחה" לא יוגדר בדיוק באותה כמות כמו בנשים אחרות. יש ערך בשמירת הקשרים המשפחתיים, ולפיכך בשיחה בין קרובי משפחה הגדר של "שיחה נצרכת" הוא רחב יותר מאשר בשיחה עם אנשים אחרים. ההנהגה בפועל משתנה בכל מקרה לגופו, ותלויה במצבים השונים, כגון טיב הקשרים המשפחתיים, פערי הגיל בין המשוחחים, האם מדובר בשיחה של המשפחה כולה או בשיחה בשנים, וכדומה. לעיתים אף עלולה להיגרם פגיעה אם אחד מבני המשפחה נמנע מלדבר עם קרובתו, וגם דבר זה כמובן צריך לבוא בחשבון. העיקרון הוא שטוב וראוי לשמור על קשרי משפחה, ויחד עם זה יש להיזהר שלא לגלוש למקום של פגיעה בצניעות.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il