שאלה: שלום וברכה, בהפטרה בה מוזכר הולדת בנה של השונמית (חבקוק) בבשורה אומרת השונמית לנביא: " וַיֹּאמֶר, לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה, אתי (אַתְּ), חֹבֶקֶת בֵּן; וַתֹּאמֶר, אַל-אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים--אַל-תְּכַזֵּב, בְּשִׁפְחָתֶךָ." כלומר, לכאורה רואה ברוח הקודש אכזבה ולכן מבקשת מהנביא לא להכזיב. ואכן במות הילד בבואה אל הנביא עונה לה הנביא: " וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹקים הַרְפֵּה-לָהּ כִּי-נַפְשָׁהּ מָרָה-לָהּ, וַ-ה’ הֶעְלִים מִמֶּנִּי, וְלֹא הִגִּיד לִי." כלומר לכאורה אלישע הנביא לא ידע מה שהשונמית ידעה - כיצד יתכן הדבר?
ישר כח ותזכו למצוות
תשובה: לשואל שלום,
כך היא הנהגתו יתברך, פעמים מגלה לזה ומעלים מזה ופעמים מעלים מזה ומגלה לזה, אף אם מדובר בנביאו (ראה אגדת בראשית בובר פרק ע).
גירסת הדפסה
שלח לחבר