ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

היחס הנכון לעבדות | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ג כסלו תשע"ו

היחס הנכון לעבדות


הרב רפאל וסרטיל

שאלה:
מצאתי את עצמי נבוך בענין היחס הנכון לסוגית העבדות. ואפרט:
כיום מקובל שהעבדות היא דבר בלתי מוסרי בעליל. לשעבד אדם אחר תחתיך.
אלא שבמקורות שלנו מוזכרים גדולים וטובים שהחזיקו בעבדים: אברהם אבינו - אליעזר, רבן גמליאל - טבי, ועוד.
אני לא מוכן בשום אופן לקבל את זה שהאבות היו ’בלתי מוסריים’. או ’פחות מוסריים’ מהיום. מצד שני, אני בהחלט מזדהה עם התפיסה כיום שהעבדות היא דבר בלתי מוסרי.
מה עושים?
ראיתי באתר שאחד הרבנים הדגיש את זה שהתורה לא מצוה לקחת עבדים, ובסה"כ היא דאגה לשפר את היחס לעבדים וכו’. אבל לדעתי, קשה לקבל שאברהם אבינו שהחזיק עבד, עשה מעשה של ’בדיעבד’.


תשובה:
לשואל שלום,

ב"אגרות הראיה" (ח"א עמ' צה) נדרש מרן הרב קוק לשאלת העבדות וכותב שהתביעה לביטול העבדות, מתעלמת מן "העבדות הטבעית", כלומר מן ההבדלים הטבעיים הקיימים בהכרח בין אדם לרעהו ובין אומה לזולתה. מטבע העולם קיימים במציאות אנשים מוכשרים יותר ומוכשרים פחות, עשירים יותר ועשירים פחות - דבר המביא באופן בלתי נמנע, גם אם לא באופן מוצהר, לשליטה של הראשונים על השניים. יתרה מזאת, מטבע העולם קיימים אף אנשים או אומות אשר אינם בשלים עדיין לניהול חיים עצמאיים, חיים הדורשים בגרות מסוימת.
תפקידו של מוסד העבדות על-פי התורה, הוא מחד גיסא - לסייג את השליטה של הקבוצות החזקות בחברה באמצעות גדרים תורניים שמוטלים על ה"אדון" האחראי לחיי "עבדיו", ומאידך גיסא - לתת לשכבות החלשות פטרונים אשר יביאום בסופו של דבר למצב של אוטונומיה אישיותית.
העבדות על-פי תורת ישראל, היא מסגרת שבה ניתנת לאדם מסוים האפשרות לנהל זמנית את חייו של השני, לא על מנת לנצלו לצרכיו האישיים אלא אדרבה - להדריכו אט אט אל עבר ניהול חיים עצמאיים.
אמת הדבר, כותב הרב, ש"מיום שחרב בית המקדש ונתפזרנו בין העמים... נעשתה העבדות למפלצת", ועבדות כזו כמובן איננה ראויה, אולם בעתיד, ב"תקופה שמציון תצא תורה... תכיר החברה האנושית כולה שראוי וכשר הוא לירודים שבבני אדם שיהיו כולם מסורים תחת חסות מעולים וצדיקים חכמי לב, שתהיה דאגתם עליהם מתייחסת כיחס הקנין ובזה ימצאו אשרם ובטחונם בחיים".
עולה מכאן כי לעתיד לבוא ישובו דיני העבדות התורניים להיות רלוונטיים במערכות היחסים של מעסיק-שכיר (רק יש לזכור כמובן כי המושג "עבד" במשמעותו התורנית אינו דומה כלל לעבדות האכזרית שהיתה נהוגה במהלך ההיסטוריה, אלא יותר מקביל ל"פרוייקט שיקום אסירים" של ימינו).

בברכה נאמנה


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il