הרמב"ם ביסודי התורה י אומר כיוצא מן הכלל רק עבודה-זרה, אבל השאלה היא האם גם גילוי עריות ושפיכות דמים כלול בזה.

שלום וברכה, כן. כפי שכתב הרמב"ם (יסודי התורה ט ג-ה) על פי הגמרא (סנהדרין צ.) שבכל המצוות מותר לו לבטל לשעה חוץ מעבודת כוכבים. דוגמא לשפיכות דמים שהותר כהוראת שעה הוא עקידת יצחק (ראה סנהדרין פט:). כמובן, יש לציין שאף שעקרונית הדבר מותר, מדובר במשהו חריג ביותר. לא זכור לי כעת דוגמא בהיסטוריה שה' ציווה לעבור על איסורים אלו. לגבי שפיכות דמים באמת ה' לא התכוון שאברהם ישחוט את יצחק אלא ציווה רק להעלות אותו (ראה רש"י שם כב יב). ולגבי עריות לא זכור לי דוגמא לכך. הרחבה: מצינו שה' התיר לקין לישא אחותו כדי שהעולם יבנה, ש"עולם חסד יבנה" (רש"י ויקרא כ יז, על פי התורת כהנים). אך שם לא מדובר בהוראת שעה לעבור על התורה, כי עוד לא ניתנה התורה. [וכוונת המדרש שם שללא עניין החסד שייבנה העולם לא היה מתאים שהעולם יהיה חייב להתקיים על ידי עבירה על דברי תורה (גור אריה שם)]. גם מצינו שה' אמר להושע לקחת אשת זנונים (הושע א ב, ראה גמרא פסחים פז:). אך שם לא היה איסור כי הושע לא היה כהן. ויש מפרשים שהסבירו ששם לא היה ציווי ממשי אלא בדרך הנבואה או משל. וכתב שם המלבי"ם: "והנה המפרשים נתקשה להם הענין איך צוה ה' להנביא לקחת אשת זנונים? וע"כ יאמר הראב"ע שזה היה רק במראה הנבואה, והת"י יפרשו בדרך משל ואין מזה הכרח, כי הושע לא היה כהן וזונה אינה אסורה לישראל, והלא מצאנו שצוה ה' להנביא גם דברים שלא יאותו כפי חקי התורה והיה הוראת שעה, כמו שצוה ליחזקאל לגלח בתער פאת ראשו וזקנו, ואליהו הקריב בשעת איסור הבמות". עוד מצינו שאסתר לא מסרה את הנפש למות כשלקחה אחשורוש. וכתב הנודע ביהודה (מהדורא תניינא - יורה דעה סימן קסא): "ואסתר שאני שהיתה להצלת כלל ישראל מהודו ועד כוש ואין למדין הצלת יחידים מהצלת כלל ישראל מנער ועד זקן מהודו ועד כוש ושם היה בהוראת מרדכי ובית דינו ואולי ברוח הקודש". עכ"ל הנודע ביהודה. ומה שכתב ש"אולי היה ברוח הקודש" צ"ע אם התכוון שהיה בנבואה בהוראת שעה. וכתב על כך בספר דף על הדף (מגילה טו.): "ועיין במהרש"א שם בחא"ג ד"ה חוץ ממקרא מגילה שכתב: מרדכי גופיה היה נביא וכו', ע"י מרדכי ואסתר שהיה הוא נביא והיא נביאה עכ"ל, וא"כ אפשר שכוונת הנודע ביהודה במ"ש "ואולי ברוה"ק", ר"ל שהוראת מרדכי היתה "בנבואה" עפ"י ה', לצוות כן לאסתר, והיתה הוראה לשעה להצלת כלל ישראל, ואין למידין ממנה הלכה לדורות, אולם תמוה לומר כן דבר שלא מצינו בחז"ל". עכ"ל הדף על הדף. ועיין גם משפט כהן (סי' קמג)