ב"ה , שלום וברכה ! האם גננת מחוייבת לשלם או להשתתף בתשלום עבור משקפיים של ילד שאבדו בגן? מדובר בגן עם מעט ילדים (גן מיוחד) בני שנתיים עד שלוש.

שאלה דומה נשאלה לפני כ400 שנה בשו"ת "צמח צדק" (הקדמון, לא מאדמור"י חב"ד. סימן כ"ג) על אישה שרצתה לעזור לאחותה ולקחה את התינוק שלה בזרועתיה לטייל עימו ברחוב. בעת לקיחת התינוק בזרועותיה, נתנה לו אימו "דינר" (כסף) לשחק בו ולאחר מכן, אבד הדינר. האם, תבעה מאחותה את הדינר וטענה שעל אחותה חלו דיני שמירה. בעל הצמח צדק פסק שהאחות פטורה שכן מעולם לא קיבלה שמירה על הדינר, ואף אם נגעה בו בשלב מסויים אין זה מטיל עליה אחריות. דין זה נובע מההלכה ששמירה, אדם צריך לקבל על עצמו, בהסמכה. ואין יכולת לכפות עליו קבלת שמירה. (שולחן ערוך חושן משפט, סימן רצ"א, סעיף ב' למעט שומר אבידה שהתורה החילה עליו דיני שומר בזמן שהוא מטפל בהשבת האבידה לבעליה.) אמנם הספר "שער משפט" סימן צ"ו סק' ה' רצה לחלוק על דינו של בעל הצמח צדק ולחייב את האחות בחיובי השמירה על הדינר. את דבריו, הוא הוכיח, מדין, שהובא שם (רמ"א חו"מ סימן צו) על בעל שהגיעו לידיו נכסים שהיו מיועדים להגיע לאשתו ונעלמו, שהבעל צריך להישבע שבועת השומרים שהרי יש אומדנא שמסתמא הוא קיבל עליו חיוב שמירה לטובת אישתו. ולמד משם בעל שער משפט שאכן לפעמים יש אומדן של קבלת שמירה אף ללא קבלת חיוב שמירה במפורש. ויש שדחו את דבריו של בעל שער משפט ולמדו שחיוב הבעל בשבועה נובע מסיבות אחרות (בעל בנכסי אשתו - לוקח) ולכן אין להביא משם ראיה. וכן הכריע בפתחי תשובה (רצ"א סק' א) מכל מקום, גם דבריו של שער משפט נאמרים דווקא במקום שיש אומדן שהייתה כאן קבלת שמירה. וכל מחלוקתם היא האם יש אומדן כזה באישה שלקחה את התינוק מידי אחותה או לא. למעשה א. אם יש מנהג מדינה/ כללים/הוראות מפורשות לגננות של ילדים כאלו - הרי זה מחייב. ב. אם אין, נראה שלא ניתן לחייב את הגננת בתשלום עבור המשקפיים שאבדו, שהרי מעולם לא קיבלה עליהם שמירה. ויתירה מזאת נראה שאין הגננת יכולה לעסוק כל הזמן בשמירה על חפציו של ילד אחד שהרי בנתיים תפשע בעבודתה החינוכית הן בילד זה והן בשאר הילדים. ג. יש להסתפק , אם משימתה של הגננת כוללת בתוכה התעסקות עם החפץ שאבד, אזי אולי יש כאן חיובי שמירה, ויש לעיין ולדון בכל מקרה לגופו של עניין.