ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

טילטול של תנור חימום בשבת | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ג טבת תשע"ו

טילטול של תנור חימום בשבת


הרב שמואל אריאל

שאלה:
שלום!
יש לי בבית תנור חשמלי קטן שמחמם רק את מה שקרוב אליו וממולו. הוא מחובר לכבל מאריך ושעון שבת.
ואני מעוניין אם ניתן באיזה דרך, לטלטל את התנור ממקום למקום בהתאם לצורך.
קראתי בילקוט יוסף שאסור לטלטל תנור חשמלי בשבת כאשר הוא דלוק מכיוון שהוא בסיס לדבר האסור.
וחשבתי שאולי מותר לטלטל אותו כשכבוי, כלאמר שאכוון לפני השבת ששעון השבת המחובר לתנור יכבה את עצמו פעם בשעה לרבע שעה, ובזמן הזה שכבוי יהיה מותר לטלטל את תנור החימום.
האם הרעיון הזה אפשרי?
ואם לא, האם מותר לטלטל מהצד את התנור, כמו למשל להזיז אותו עם הרגל?
תודה.


תשובה:
שלום וברכה!

אכן לדעת הילקוט יוסף ופוסקים נוספים, אין לטלטל תנור דולק בשבת. לדעה זו, גם אם התנור יכבה במהלך השבת על ידי שעון, יהיה אסור לטלטלו, משום שבשעת כניסת השבת הוא היה אסור בטילטול.
אולם ישנם כמה אופנים שבהם ניתן להתיר את הדבר:
א. לכוון את השעון, כך שהתנור יהיה כבוי גם בשעת בין השמשות (מן השקיעה ועד צאת הכוכבים). באופן זה, יהיה מותר לטלטל את התנור גם בהמשך השבת, בזמנים שבהם הוא יהיה כבוי.
ב. על פי מנהג הספרדים ישנה דרך נוספת להתיר את הטילטול: להתנות ביום שישי, שבזמן כיבוי התנור ברצונך לטלטלו, וכך יהיה מותר לטלטלו בשעה שהוא כבוי. אין חובה לעשות את התנאי הזה בכל יום שישי, אלא ניתן להסתפק בעשיית התנאי פעם בשנה, שהאדם אומר שבכל השבתות שבשנה זו כוונתו לטלטל את התנור בזמן שהוא יהיה כבוי. למנהג האשכנזים תנאי כזה אינו מועיל, ולפיכך יש לנקוט בפתרון הראשון.
שני הפתרונות הללו מתירים את הטילטול רק בזמנים בהם התנור כבוי. כמו כן, בשני הפתרונות הללו אין היתר לטלטל את התנור סתם כך, אלא רק "לצורך גופו או מקומו", דהיינו לצורך השימוש בתנור, כדי שיחמם במקום החדש, או כאשר התנור מפריע במקום הנוכחי ולכן רוצים לסלק אותו משם.
ג. אם מדובר על טלטול באמצעות הגוף או הרגל - הדבר מותר בין לאשכנזים ובין לספרדים, ובאופן זה מותר לטלטל את התנור אפילו כאשר הוא דולק (כמובן באופן בטיחותי), וגם כאשר אין זה לצורך גופו או מקומו אלא מסיבה אחרת. אולם זאת דוקא כאשר זהו שינוי מדרך הטילטול הרגילה של התנור - אם למשל הדרך הרגילה לטלטל את התנור היא באמצעות הרגל, אין לטלטלו באופן זה אלא באמצעות הגוף.

הפתרונות הללו נחוצים על פי השיטה שהזכרת, שאוסרת באופן עקרוני לטלטל את התנור בשבת. אולם ישנם פוסקים הסוברים שמותר לטלטל את התנור (לצורך גופו או מקומו) בין כאשר הוא דולק ובין כאשר הוא כבוי. לדעה זו אין צורך בפתרונות הללו.

הרחבה ומקורות:

א. לגבי עצם דין הטילטול של מכשירי חימום ותאורה חשמליים:
בגמרא ובפוסקים נאמר שאסור לטלטל נר דולק, משום שהוא מהווה בסיס לשלהבת. גם לאחר שהשלהבת כבתה, אסור לטלטל את הנר (- הפמוט), משום שהוא היה אסור בטילטול בשעת בין השמשות. האיסור הוא גם כאשר מגמת הטילטול היא "לצורך גופו", דהיינו שרוצים להשתמש בנר או בפמוט לתאורה או לצורך כלשהו (שולחן ערוך רע"ט, א-ב).
בין פוסקי דורנו, יש שהחילו דין זה על כל מכשירי החשמל שיש בהם גופי חימום, כגון תנור, מנורת להט וכדומה. פוסקים אלה השוו כל מכשיר כזה לדין הנר, משום שגוף החימום הלוהט נחשב כ"שלהבת", והמכשיר מהווה בסיס לה. (עיין למשל: שו"ת חלקת יעקב, אורח חיים קי"ז; שמירת שבת כהלכתה, פרק י"ג סעיף מ'; ילקוט יוסף, שבת ב', כלי שמלאכתו לאיסור, סעיף י"ז.)
לעומתם, כמה מן הפוסקים טענו שדין הנר הוא דין מיוחד וחריג, שהרי בדרך כלל כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו. פוסקים אלה הסבירו את דין הנר באופנים שונים (כגון שהשלהבת אינה כלי; שהשלהבת מתחדשת בכל עת; שבשלהבת נמנעים מלטלטלה מחשש שתכבה) - אופנים שאינם שייכים במכשירי חימום ותאורה חשמליים . מתוך כך, פוסקים אלה נטו לומר שמותר לטלטל מכשירים אלה לצורך גופם או מקומם, אם כי חלקם חששו במידה מסויימת גם לדעה המחמירה. (עיין למשל שו"ת אגרות משה או"ח חלק ג' סימן נ'; שם חלק ד' סימן צ"א, אות ה'; שם חלק ה' סימן כ"ג; ולעומת זאת שם חלק ה' סימן כ"ב אות ל"ו. מאורי אש פרק ב', עמ' לב, לט; שו"ת מנחת שלמה חלק א' סימן י"ד אות א'. ועיין בהרחבה בשו"ת בדי הארון, אורח חיים סימן ח'.)

ב. הפתרון של כיוון השעון כך שיהיה כבוי בין השמשות: כאמור, לאחר שהנר כבה, האיסור לטלטלו נובע מכך שהוא היה אסור בטילטול בשעת בין השמשות, מדין "מיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא". אולם אם התנור היה כבוי בשעת בין השמשות, לא חל כמובן דין זה, ונמצא שיהיה מותר לטלטל את התנור בכל עת שהוא כבוי, לצורך גופו או מקומו.
יש להעיר, שבדברי הגרש"ז אוירבך ישנה טענה לאידך גיסא, שאם המכשיר היה כבוי בשעת בין השמשות ונדלק אחר כך, ייתכן שהדבר מחמיר את הדין, שיש בכך גדר של "נולד" שאסור לטלטלו (עיין בספר מאורי אש שם עמ' 78, בשו"ת מנחת שלמה הנ"ל, ובשמירת שבת כהלכתה פרק י"ג הע' קמ"ו). אולם טענה זו היא לגבי טלטול התנור בשעה שהוא דולק, שהגרש"ז מצדד שם להתיר זאת, ועל כך הוא כותב שאם התנור היה כבוי בכניסת השבת הרי כשהוא נדלק ייתכן שיש בכך משום "נולד". כאשר התנור כבוי, ודאי אין קיימת בעיה זו.

ג. מקורות לגבי הפתרון של תנאי: שולחן ערוך (מחבר ורמ"א) רע"ט, ד. שו"ת יביע אומר חלק ז', או"ח סימן ל"ו, אות ט'-י'. ילקוט יוסף, שבת ב', כלי שמלאכתו לאיסור, סעיף כ"ג.

ד. מקורות לגבי טילטול באמצעות הגוף או הרגל: שולחן ערוך שי"א, ח. משנה ברורה ש"ח, ס"ק י"ג, ל'. שמירת שבת כהלכתה פרק כ"ב סעיף ל"ו (ועיין בהערה פ"ז). ילקוט יוסף שבת ב', כללים בהלכות מוקצה, סעיף ג' (ועיין בהערה ג').


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il