שלום עליך כבוד הרב. אני עוסק בתיווך ויעוץ בנדלן דירות להשקעה, יש לי מספר שאלות. 1.מה הדין לגבי השכרה לחילוני רווק? 2.מה הדין לגבי השכרה לזוג חילונים, לגבי לפני עיוור, וכן לגבי יחוד? 3.מה המקרה כאשר יש עדיפות מצד כמות השכירות, למשל חילוני ישלם 2000 וחרדי, 1700 וכדומה. 4. האם יש לי עדיפות להשקעות באזורים דתיים או חרדים, או שלא משנה?

לשואל, שלום וברכה! מותר להשכיר לזוג נשוי שאינו שומר מצוות, או לרווק, ואין סיבה לשלול עבודה באזור שאינו דתי. לעומת זאת לזוג שאינו נשוי אין להשכיר. הרחבה: זוג נשוי, גם אם אינו שומר מצוות, הרי הם מותרים בייחוד. נמצא שעצם המגורים המשותפים שלהם מותרים, ומה שהם עושים מעבר לכך, בחילול שבת או טהרת המשפחה, אינו תוצאה ישירה ומיידית מעצם השכירות. ממילא, הסיוע שלך איננו מעביר שדר של נכונות להשתתף בעבירה הנעשית כעת. לכן השכרת דירה להם מותרת לדעת רוב הפוסקים (עיין שו"ת יביע אומר ח"ב או"ח סי' טו, בעיקר אות יד והלאה). מה עוד, שהרי גם כעת הם גרים היכן שהוא, והמעבר לדירה החדשה אינו משנה שום דבר (ב"לפני עוור" מקובל להבחין בין "חד עברא דנהרא" ל"תרי עברי דנהרא", האם הוא יכול לעשות את מעשיו גם בלעדיך, שבמקרה האחרון האיסור רק מדרבנן, אך בנדון דידן זה אפילו פחות מ"חד עברא דנהרא", מפני שהדבר כבר בידו והסיוע שלך לא משנה מאומה, עיין שו"ת משיב דבר ח"ב סי' לא ד"ה קיצור הדבר). שיקולים אלה קיימים בעיקרם גם לגבי רווק (למרות שיש מקום לחלק, באופנים מנוגדים, ואין כאן המקום להאריך). לעומת זאת לגבי זוג שאינו נשוי, בין אם הוא שומר את שאר המצוות ובין אם לאו, עצם המגורים המשותפים הם איסור, וגם יתכן שהשכרה זו היא שמאפשרת להם את הדבר, ולכן ההשכרה להם אסורה (שו"ת מעין אומר חי"א עמ' שעד; ועי"ש בהערות המהדיר, שהתלבט בהשוואה לשו"ת יביע אומר הנ"ל, ולא עמד על חילוק זה).