שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • חפצים שונים
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
שלום רב, האם נשיאת מפתחות כניסה לבניין בעיר אשקלון בשבת מהווה טלטול והנו אסור? האם ישנה מניעה לשאת צרור קטן עם מפתחות של בית ובניין בשבת? אם כן, איך אפשר לשאת מפתחות ללא חשש עבירה? תודה רבה.
תשובה
לשואל, שלום וברכה! 1. באשקלון יש עירוב כמובן, וכידוע רוב הציבור נוהג לסמוך עליו. יחד עם זה, רבים מחמירים שלא לסמוך על העירוב מסיבות שונות (ראה בהרחבה להלן). לפי השיטה המחמירה, אסור לשאת מפתחות אלא רק פרטי לבוש שעל גבי האדם. 2. הבעיה של טלטול מפתח היא עתיקת יומין ונדונה רבות בראשונים, עיין בשולחן ערוך סימן שא סעיף יא. ניתן להתיר נשיאת מפתח כאשר הוא חלק מפריט לבוש: לא סתם קשור לבגד, אלא חלק ממשי ממנו שמסייע לתפקודו של הבגד, כגון מפתח בקצה החגורה שמשמש גם כאבזם (משנה ברורה סי' שא ס"ק מה). לשם כך הציע בשמירת שבת כהלכתה (במהדורה החדשה, פי"ח סמ"ט, וראה ציור שם עמ' רצ) להשחיל סרט בד דרך החריץ שבמפתח, לקשור את הסרט בקשר עניבה (ולא בקשר רגיל, משום איסור קשירה), ולהדק את הסרט עליך כחגורה באמצעות סיבוב המפתח. באופן זה המפתח משמש כחלק מועיל בבגד (ראה שם עמ' רפג ורצ הצעה וציור עבור שני מפתחות). 3. השש"כ שם מתנה את היתר השימוש בחגורה בכך שלא תהיה כעת על המכנסיים חגורה אחרת, משום שאם יש חגורה הרי שחגורה על גבי חגורה היא "משאוי" ולא "מלבוש", מכיוון שאין דרך בני אדם לחגור שתי חגורות זו על זו (אלא אם כן יש בגד ביניהן). ברם, תנאי זה נכון על פי פסק הרמ"א (סי' שא סעיף לו) והמשנה ברורה (ס"ק פד), ואילו לנוהגים כשולחן ערוך מותר לחגור שתי חגורות ושתיהן נחשבות כמלבוש (שם סעיף לו). 4. מה עושים עם המפתח כשמגיעים לבניין? בדרך כלל על מנת לפתוח את דלת הבניין צריך להיכנס תחילה לחצר שנחשבת כרשות היחיד (כלומר, מקום מוקף מחיצות, אפילו אם אינו שטח פרטי ממש), ואז אין מניעה להסיר את המפתח מהחגורה ולפתוח את הדלת, כי זהו טלטול בתוך אותה רשות (אם יש צורך לעמוד ברחוב ולפתוח, כגון בשער נעול של חצר, הדין סבוך יותר, עיין בשמירת שבת כהלכתה שם סעיף נ; בכל מקרה, מותר לפתוח כאשר המפתח מחובר לחגורה והיא לא רכוסה אבל עדיין נמצאת בעיקרה על גופך). 5. המשך ההתקדמות עם המפתח ביד מפתח הבניין, המשותף לכמה דיירים, אל הדירה הפרטית, תלוי אם נעשה שם עירוב חצרות; אם לא, יש להחזיר את המפתח לחגורה ולהיכנס כך גם הביתה. הרחבה על הטלטול ברחובות הערים בימינו: שתי הקדמות: א. יש איסור מן התורה לטלטל בשבת ברשות הרבים, ויש איסור מדרבנן לטלטל גם ב'כרמלית', שטח פתוח שאינו רשות הרבים. ב. העירוב, שנעשה על ידי עמודים וחוטים ('צורת הפתח'), מועיל להחשיב את ה'כרמלית' כרשות היחיד, אבל לא מועיל להפוך את רשות הרבים לרשות היחיד. רק מחיצה סגורה לגמרי, כגון גדר המקיפה ישוב, מועילה לבטל את רשות הרבים ולהופכה לרשות היחיד. אם כן, נחוץ להגדיר מהי 'רשות הרבים' שאותה לא ניתן להתיר על ידי העירוב שלנו? עקרונית דרך המיועדת להליכת הציבור היא 'רשות הרבים', אך הפוסקים חלוקים בשני פרטים חשובים: מספר המשתמשים בדרך וצורת הדרך. מספר משתמשי הדרך - לדעת הרבה ראשונים 'רשות הרבים' מן התורה היא דווקא דרך שעוברים בה ששים ריבוא אנשים, או לפחות מיועדת לציבור בסדר גודל הזה, כלומר, דרך בעיר גדולה. מנגד, ראשונים רבים סוברים שמאחר שתנאי מהותי זה אינו מפורש בגמרא, ומוכח מהמשנה והגמרא שרשות הרבים היא דבר מצוי ושכיח, יש להגדיר כרשות הרבים גם דרך המיועדת להליכת ציבור קטן. צורת הדרך - הגמרא בשבת ו ע"א אומרת שרשות הרבים היא "מבואות המפולשין", כלומר, פתוחים מצד לצד. ובלשון השולחן ערוך (סימן שמה ס"ז): "איזהו רשות הרבים? רחובות ושווקים הרחבים ט"ז אמה... אם הם מפולשים משער לשער - הוי רשות הרבים". הביטוי "מפולשים משער לשער" מוסבר במגן אברהם ובמשנה ברורה (ס"ק כ): רחוב ישר לגמרי ששני פתחיו מקבילים זה לזה. אולם גם דין זה שנוי במחלוקת: יש אומרים ש"מפולשין" שבגמרא בא רק לשלול רחוב ללא מוצא, אבל רחוב הפתוח משני צדדיו הוא רשות הרבים גם אם אינו ישר לגמרי (שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' קמ וח"ה סי' כח, וראה מה שהעיר עליו בשו"ת שבט הלוי ח"ח סי' קעז אות ד; 'טל חיים' על מסכת שבת, מאת מו"ר הרב שמואל טל שליט"א, ח"א עמ' 470-474, ולדעתו אף אחד מהראשונים אינו מיקל ברחוב עקום). לגבי אשקלון, ששים ריבוא עדיין אין בה, והרחובות החוצים את העיר (שדרות בן גוריון ממזרח למערב ושדרות רבין מצפון לדרום) אינם ישרים לגמרי (רח' שדרות ב"ג יוצר רושם של כביש ישר לגמרי, לפי זכרוני כתושב אשקלון בעבר, אבל במפה רואים שזה לא מדויק). נמצא שדינה תלוי במחלוקת זו, ויש מקום רב להחמיר אבל כאמור מקובל לסמוך על העירוב. באופן עקרוני, לעניות דעתי החומרא שלא לטלטל היא חשובה, ובמדרג החומרות יש לה עדיפות על פני חומרות רבות אחרות, אבל יש להמנע מלהחמיר על חשבון אחרים, קרי: אין לבקש ממישהו אחר שיטלטל חפצים עבורך (פרט לילד), אפילו אם הוא נוהג לטלטל עבור עצמו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il