ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

קניין רוחני על נוסח חוזה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ח אייר תשע"ו

קניין רוחני על נוסח חוזה


הרב מרדכי גרוס

שאלה:
שלום רב,

לאחרונה חתמתי על חוזה שכירות דירה, שנכתב ע"י עו"ד מקצועי. בע"ה בקרוב אני מקווה להשכיר דירה שלי. האם אוכל להשתמש בנוסח שניסח עוה"ד, או שיש עליו זכויות קניין רוחני ועלי לבקש את רשותו? או שמא הזכויות שייכות דווקא למזמין החוזה, קרי משכיר הדירה?

אם ישנם סימוכין לתשובה- אודה.

תשובה:
שלום וברכה,
מבירור שעשיתי עולה שמקובל אצל עוה"ד, שלא להקפיד על העתקת חוזה שכירות. כמובן שעורך הדין אינו אחראי בשום עניין על תקינות החוזה המועתק. ולכן אין מניעה להשתמש בנוסח שניסח עוה"ד.
אם מנסח החוזה היה מקפיד על שימוש אחר בחוזה. היה מקום לדון לאסור הדבר, העניין מתקשר למחלוקת גדולה בין הפוסקים, האם יש זכות קניין על חפצים רוחניים.

אזכיר ליקוט דברים בנושא:

האם יש בעלות ממונית על יצירה 'רוחנית':
הפוסקים נחלקו בדבר:
יש הסוברים שיש ליוצר בעלות ממונית על ביצירה שלו, גם אם אינה 'מוחשית' (שואל ומשיב (מהדו'ק א, מד), הנצי'ב (משיב דבר א, כד), נחל יצחק (הסכמתו למהדיר שו'ת הריב'ש), שדי חמד (כללים ג, ה), אגרות משה (או'ח ח'ד מ, יט), מנחת יצחק (ט,קנג) ועוד. רשימת הפוסקים לקוחה משו'ת עמק המשפט ח'ד)
לעומתם יש חולקים וסוברים שאין ליוצר בעלות ממונית על יצירה 'רוחנית' (הגרע'א, החת'ס (חו'מ עט), הגר'מ בנאט (פרשת מרדכי חו'מ ח), ברוך טעם (עטרת חכמים יו'ד כה), מהרש'ם (שו'ת ב, רב).

טעמי המחלוקת:
עיקר הבסיס לדעה זו היא סברא שאין סיבה שמי שיצר יצירה רעיונית לא יהיה בעלים עליה, (וכן מפורש בשואל ומשיב).
הסוברים שאין בעלות ממונית על יצירה רוחנית יכולים לטעון כך:
1.למרות שיש בעלות על דבר שאין בו ממש, זה דווקא כשהוא דבר חומרי אלא שאין בו ממשות, מה שאין כן דבר שכל מהותו שכלית.
2.פעולת היצירה של דבר רוחני אינה מקשרת את היצירה ליוצר, ודרוש קניין או פעולה לשם כך, מה שלא יתכן בדבר רוחני.
אחת הראיות שלהם; ממה שלא מצינו בחז'ל התיחסות קניינית בדבר רוחני.
לעומתם טוענים החולקים שבזמן חז'ל לא היו יצירות כאלה!

האם יש איסור להשתמש ביצירות:

לדעת הסוברים שיש לבעלים זכות יוצרים בדבר יש אומרים שהמעתיק עובר על איסור 'גזל'. ויש חולקים שאינו מוגדר גזל אלא 'נהנה' מחברו, ומצד זה חייב לשלם לחברו עבור לקיחתו כפי הנאתו.
גם מבין אותם הסוברים שאין בעלות על היצירה, רבו הסוברים שיש בלקיחת היצירה איסור מצד 'יורד לאומנות חברו', או מצד 'ואהבת לרע כמוך', ועוד.


ראיות הדעות הסוברים שיש בעלות ממונית על יצירות רוחניות:

1.השואל ומשיב, מהדו'ק א,מד
'והרי בלאו הכי אם מדפיסים או מחדשים איזו מלאכה אינו רשאי אחר לעשות בלא רשותו, והרי נודע שר' אברהם יעקב מהורבשוב שעשה החשבון במאשין כל ימיו קיבל שכרו מהקיסר ירום הודו בווראשא ולא יהא תורה שלימה שלנו כשיחה בטילה שלהם, וזה דבר שהשכל מכחישו, ומעשים בכל יום שהמדפיס חבור יש לו ולבאי כוחו זכות'
בדבריו יש שלושה נימוקים, לימוד ממנהג הגויים, הגיון השכל, ומנהג העולם,
2.רבי חיים סופר בספרו מחנה חיים מתייחס לכתיבת חידושי תורה בשם אחר ללא אזכור שם הראשון:
'ולדעתי אם אחד מתלבש בתורת חברו ולא אמר בשם אומרו הוא גנב הגם שזה נהנה וזה לא חסר אטו יש לו רשות ליקח דבר של חבירו שלא מדעתו וליהנות בו...וראיה ברורה לזה דשייך בחכמה גזילה דהא בסנהדרין אמרו דגוי שעסק בתורה חייב מיתה, ופריך ולחשוב בהאי ז מצוות ומשני דהטעם משום דכתיב משה מורשה קהילת יעקב, מורשה לנו ולא להם והוה בכלל גזל...ועיין נדרים לח, למשה נהג עין טובה בישראל ונתן והקנה להם זאת'

בדבריו יש שני ראיות, מחז'ל שאומרים שגוי שלמד תורה נקרא גזלן למרות שלקח ענייני חכמה, ועוד ראיה ממשה שנאמר עליו שנהג בעין טובה כשנתן לישראל את פלפולי התורה למרות שלא היה מחוייב בזה משמע שהיה לו בעלות על הדבר,
אפשר לדחות את שני ראיותיו שגם אם יש בהם משמעות לדבר אין בהם ראיה: מהביטוי גזל י'ל שכמו שהגמ' נוקטת שם שהוא כאלו בעל נערה מאורסה, שהוא חידוש דין ומשל ולא דבר ממשי כך קראו לו גזלן למרות שאינו בדין תורה הבסיסי, ולגבי הלשון של עין טובה במרע'ה, י'ל שהכוונה שאלו לא מסר להם לא היו מקבלים אותו, אך לא שהיה לו בעלות על הדבר.

3.הנציב בשו'ת משיב דבר, א,כד כותב כך:
'יש לנו לחקור אם יש בכח המצווה להזהיר שלא ללמד לאחרים תורתו והוראותיו או לא, ובזה תליא הזהרת אביהם ז'ל לענין ההדפסה, ולכאורה היה נראה שיכול האדם לעשות בהוראותיו כאדם העושה בתוך שלו, וכדאיתא בעבודה זה יט שלבסוף נקראת על שמו שנאמר ובתורתו יהגה וגו' והיינו דאיתא בעירובין נד וכיון דניתן לו במתנה נחלו אל שנאמר וממתנה נחליאל פי' מתחלה ניתנה לו התורה במתנה שלא ישכח מה שלמד תורת ה' וזה נקרא מתנה כדאיתא הנדרים לח מתחילה משה למד תורה ומשחכה עד שנתנה לו במתנה כו' ואח'כ נחלו אל היינו שמסיעים לאותו לחדש בתורה שהו נחלה שלו שאין לו הפסק כדאיתא במס' ראש השנה יב מה נחלה אי לה הפסק, וא'כ יכול להוריש וליתן זכות חידושיו למי שירצה, וה'נ יכול לאבדם לגמרי כאדם העושה בתוך שלו, אבל לאחר העיון אינו כן ואינה נקראת שלו אלא ליתנם למי שירצה'

אפשר לדחות ראיותיו שפירוש האגדות הוא שהתורה שייכת לאדם במובנים רבים כגון שיכול לפסוק בה כהבנתו, יכול לפרשה למיני פנים שונים שמתיישבים עם פני התורה ועוד. אך לא לעניין הפן המשפטי של בעלות ממונית, וכן מה שמצינו בי'וד שת'ח יכול למחול על תורתו כי היא תורה דיליה יש לפרש מצד ש הקב'ה נתן לו את הזכות להחליט בדבר, ולא מצד שזה שלו מבחינת הבעלות, (וכן למד בשערי דעה מהדו'ק קמח)

ראיה אפשרית לומר שאין בעלות על זכות יוצרים :
יומא פד רבי יוחנן חש בצפידנא, אזל גבה לההיא מטרוניתא, עבדא ליה מלתא חמשא ומעלי שבתא אמר לה בשבת מאי אמרה ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לאלהא דישראל לא מגלינא. נפק דרשה בפירקא, והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא, הא לעמו ישראל מגלינא, והא איכא חילול ה' דמגלי לה מעיקרא'
ולכאורה היה לה זכות יוצרים על הרפואה ואיך גילה? ויש לדחות שהיצירה לא היה שלה, או שהיה בו צורך רבים ובלא הכי צ'ל לומר כן כדברי החוות יאיר סימן סט שבאר שהתיר לעצמו לעבור על שבועתו באופן הזה משום צורך רבים, וי'ל שהצורך דמה לפיקוח נפש?

נושא זכויות יוצרים זכה להתייחסות הלכתית נרחבת, ראה למשל:
נחום רקובר, זכות היוצרים במקורות היהודיים, ירושלים, תשנ"א.
הרב יעקב אברהם כהן, עמק המשפט – זכויות יוצרים.
מאמרים בתחומין ד, ו, ז, ח, יא, יח, כד (ראה במפתח תחומין בכרך כ('
פתחי חושן, הלכות גניבה ואונאה, פרק ט' סעיף יש אומרים.

בברכה,
הרב מרדכי יוסף גרוס.


ר"מ בישיבת הגולן ובעל כושר דיינות

ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il