הרב כתב כי בשבת שלפני החתונה החתן עדיין אינו חתן, אולם קראתי את הספר "הליכות תימן" לרב יוסף קאפח, ושם במנהגי החתונה הוא מביא ששבוע ימים לפני החתונה כבר מתחילים כל הקרובים והחברים לשמח את החתן, וכל יום ויום יש מנהג מיוחד משלו. כיצד עלי ליישב את הסתירה?

עיקר מצות השמחה היא בשבעת ימי המשתה. התופעה המצויה אצל חלק מהאשכנזים שבשבת שלפני החתונה, שבה הכלה לא נמצאת, עורכים שמחה גדולה יותר מאשר בשבת של שבעת ימי המשתה, שבה הוסיפו קריאה והפטרה מיוחדות ובטלו "אב הרחמים", ושבה הכלה נמצאת, היא נגד כל הגיון. עד כמה שאני מכיר את מנהגי תימן הם שומרים על פרופורציות ועיקר השמחה היא בשבוע שלאחר החתונה ולא בשבוע שלפניה.