בחופה שהייתי קרה דבר נדיר מברך הברכה הראשונה טעה ובירך בראשונה "שהכל ברא" במקום "הגפן", רק לאחר הברכה שמו לב לדבר והרב העורך אילץ אותו (נגד רצונו) לברך הגפן ולאחר מכן לברך שוב ברכת "שהכל ברא" רציתי לשאול האם הורה נכונה שיש לברך נוספת "שהכל ברא" או שיש לחוש לברכה לבטלה ואם זו היתה טעות אזי מה עושים במקרה הזה: האם דוחים את ברכת הגפן לסוף (כמו ב7 ברכות) או שיברך אותה מיד לאחר ברכת "שהכל ברא" (לא מצאתי התייחסות באחרונים, באם יש מקור אשמח גם להפניה) תודה רבה לרב!

שלום וברכה, הדבר הנכון לעשות היה לברך אחר ברכת 'שהכל ברא לכבודו' ברכת הגפן, ואחר כך להמשיך בברכות השבע ברכות מהברכה השנייה 'יוצר האדם' והלאה. מקורות והרחבה: בספר 'בירך את אברהם' (סי' עא אות סו) כתב שאם הקדימו ברכות הנישואין לברכת היין מברכים על היין בסוף. טעמו של הבירך את אברהם הוא משום שלשיטת ראבי"ה המובא בדרכי משה (סב ב) לכתחילה מברכים את ברכת הגפן בסוף, ואם כן במקרה שהקדימו את ברכת הנישואין יברכו ברכת הגפן בסוף. וזה לשון הבירך את אברהם: "ופשוט דאם בברכת אירוסין ונישואין התחיל לברך ברכת חתנים דאינו חוזר. וכן אם בברכת המזון בירך תחילה בורא פרי הגפן פשיטא שאינו חוזר דבזה סמכינן אהרמב"ם שלא חילק ואאידך סמכינן אראבי"ה". הנשואין כהלכתם (פרק י הלכה לד) הביא את דברי הבירך את אברהם להלכה. יצוין שהבירך את אברהם לא הזכיר בפירוש מה לעשות במקרה שנזכרו באמצע השבע הברכות שלא בירכו הגפן, כלומר האם יחכו לסוף השבע ברכות או יאמרו באמצע השבע ברכות, אלא רק ציין שלא יחזור להתחלה (כמו שעשה המסדר קידושין בנידון שלנו). אך מלשונו ניתן להבין שסבור שיחכו לבסוף ויעשו כראבי"ה, וצ"ע. הגר"א נבנצל שליט"א אמר לי שבנידון שלנו הדבר הנכון לעשות היה לברך אחר ברכת 'שהכל ברא לכבודו' ברכת הגפן, ואחר כך להמשיך בברכות השבע ברכות מהברכה השנייה 'יוצר האדם' והלאה. באופן פשוט ההוראה של הרב המסדר קידושין היתה טעות וברכה לבטלה. ואולי אפשר ללמד עליו זכות שיש לו על מה לסמוך כך: במנחת אשר בראשית (מג ד) הביא את דברי הגרצ"פ בהגהות הר צבי על הטור (אהע"ז סי' ס"ב) שהביא מעשה בגדול אחד שטעה ובירך שהכל על היין בסידור קידושין וחזר ובירך בפה"ג ונימוקו עמו שאף שיוצא בדיעבד כשבירך שהכל על היין אין זה אלא כשבירך לעצמו אבל כשמברך להוציא חבירו, אומר לו חבירו "לתקוני שדרתיך ולא לעוותי". וכתב המנחת אשר שידוע שגדול זה היה בעל האדר"ת מגדולי ירושלים. אם כן אולי יש לומר שהמסדר קידושין בנידון שלנו יכול להסתמך על הגאון האדר"ת. אלא שקשה לסמוך על כך למעשה משום שההר צבי והמנחת אשר הקשו כמה קושיות על דברי האדר"ת ע"ש. ועוד נראה שאף לאדר"ת סדר הברכות לא כל כך נחשב 'לעוותי', שהרי הוא לא שינה את הברכה אלא את סדר הברכות, ודעת הראבי"ה שצריך לכתחילה לברך הגפן בסוף, וכן אנו עושים בסעודות שבע ברכות (עי' כף החיים סי' קצ א בטעם הדבר).