הרב פסק שמותר בריתה ביום שישי, אשמח לקבל הסבר על מקורות הדין וכיצד זה מסתדר עם פשט פסיקתו של המחבר בסימן רמ"ט?

אתה צודק שאין עושין בע"ש סעודה חוץ מברית ופדיוה"ב שהיום זמנן משא"כ ארוסין שאין הכרח לעשותם היום, אך מוזכר שם גם סיום, האם הכרח היה לסיים היום דווקא? אלא כנראה הייתה סיבה לסיים היום דוקא. נלענ"ד שבימינו שאנשים פנויים ביום שישי יש סיבה מוצדקת לקיים סעודת מצוה ביום שישי ולכן התניתי שהסעודה תהיה מלווה בדברי תורה כדי שתהיה סעודת מצוה. איני קובע מסמרות בסברה זו והרוצה לחלוק יחלוק.