יש לי כמה שאלות בעניין פסיקת הלכה ועשה לך רב. 1. יש רב אחד שאני מאוד מתחבר לדרך החשיבה שלו ופסקיו. מדובר בת"ח שלמד ולימד בישיבות שנים ארוכות. הבעיה היא שיש לגביו טיפה מחלוקת, ביקרו אותו לפעמים על כל מיני דברים שהוא אמר... ממה שראיתי באינטרנט זה לא שכולם הלכו נגדו, היו כמה בודדים שעשו את זה... האם אפשר לבחור ברב כזה? 2.רבו המחלוקות בישראל. ויש לא מעט נושאים שאני רואה דעות שונות בהלכה ולפעמים מתיישבת על ליבי תשובה של X ולפעמים תשובה של Y. מדובר בפסקים שיש להם בסיס הלכתי ולא ממישהו שאינו מומחה, לא מדובר בהכרח על יותר קל, אלא הסברות שבבסיס הפסק, לפעמים להחמיר ולפעמים להקל. 3.מה עדיף? הדרך בשאלה 1 או שאלה 2? או ששניהם לא טובות ועדיף לבחור דרך שלישית?

נקודת המוצא אינה מדוייקת. ראש לכל, ולכתחילה, נכון שכל אדם ישנה את פרקו, וברובי השאלות ידע בעצמו להכריע, ורק לשאלות סבוכות ומורכבות או ציבוריות, ייזקק להכרעת פוסק מובהק. אשר לרב שיש המלעיזים עליו - הדברים טעונים בירור. לצערנו, היו דברים מעולים ו"לא טובה השמועה" שנאמרה על "רבנים", ואף יותר מכך, וברור שמאדם כזה נכון להתרחק לחלוטין. ברם, לעתים יש הלעזות שמאחריהן אין דבר וחצי דבר - הרי אפילו על משה רבנו הלעיזו, בשעתו, וכך גם על הרמב"ם, ועל רבי יהונתן אייבשיץ, והראי"ה קוק ועוד, כך שעצם קיומה של הלעזה אינה אלא קריאה לבירור ולבדיקה, שאחריה עשוי - בע"ה - להתברר שלהד"ם. על אחת כמה וכמה כאשר כל מה שמדובר אינו אלא מחלוקת, שזה בוודאי אינו מעיד על כלום - כלל נקוט בידינו ש"נהרא נהרא ופשטיה", וכפטיש יפוצץ סלע. מחלוקת כשלעצמה אינה דבר שלילי. כאשר פסיקה אינה מוסכמת - והרי זה דבר שמאוד רווח - והאדם אינו יודע ללבן בעצמו, כאן אכן ראוי ש"יעשה לעצמו רב", ורצוי בקביעות, ולא "לקפץ" הילך והילך משיקולים שאינם לגופה של הלכה.