כבוד הרב, אבקש את הכרעתך בשתי שאלות המטרידות אותי: 1. לגבי קריאת שמע של ערבית: הציבור קורא מהר אז יוצא שאני קורא קריאת שמע בערבית במהירות וללא הקפדה יתרה על דקדוק כדי להספיק תפילה בציבור. האם אני יכול להסתמך על כך שאני יוצא ידי חובה של קריאת שמע ערבית ב"קריאת שמע שעל המיטה" (לשיטת רבנו תם), וכך לפתור את חוסר ההקפדה בתפילת ערבית בציבור? 2. לגבי סדר תפילת שחרית: מכיוון שאני מקפיד לקרוא קריאת שמע בדיוק רב כי הבנתי שזה מעכב קצב הקריאה שלי איטי מזה של הציבור. כתוצאה מכך אני מסיים את קריאת שמע בערך כשהחזן כבר הגיע לקטע של "תהילות לאל עליון" האם יש בעיה הלכתית בכך שאני לא מספיק לומר "אמת ויציב" בסמיכות לקריאת שמע עצמה? והאם מותר לי להתחיל איתו ״תהילות לאל עליון״ שלא אמרתי אמת ויציב אודה מאוד להדרכת הרב.

שלום וברכה, אין לדלג באמצע קריאת שמע וברכותיה כדי להספיק תפילה בציבור (משנה ברורה נב ו, ועי' גם משנה ברורה רלו יא). אז מה הפתרונות? א. אתה יכול להתחיל להתפלל קצת לפני הציבור כדי להתחיל תפילת שמונה עשרה יחד עם הציבור. ב. אם תספיק להתחיל תפילת שמונה עשרה יחד עם השליח ציבור זה גם נחשב כתפילה בציבור (יחוה דעת ה ז, מנחת אשר קורונה סי' כה אות ג). ג. אל תחמיר יותר מדי. לא מעט אנשים נלחצים מקריאת שמע בצורה מוגזמת (וזה לעתים נובע מocd – מחשבות כפייתיות, ואם כן כדאי לטפל בכך). אמנם לכתחילה כתב השולחן ערוך (סימן ה) כוונות לכוון. אך מה שמעכב בדיעבד הוא כוונה בפסוק שמע ישראל כפשוטו. השם - הוא אלקינו. והשם - הוא אחד. אם תכוון כפשוטו יצאת ידי חובה (עי' מכתבי רבי עקיבא איגר מכתב ד). לגבי "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" – מספיק לכוון 'ברוך שם ה' כדי לצאת ידי חובת כוונה (הרב חיים קנייבסקי כמובא בספר דעת נוטה עמ' קצט תשובה כט). ואם לא התכוונת באמירת 'ברוך שם' והמשכת ל'ואהבת' - אין צורך לחזור ולומר 'ברוך שם' (דעת נוטה שם, תשובה ל בדעת הביאור הלכה, ערוך השולחן סא ו). ד. אם זה עוזר לך אתה יכול לעשות כפי שהצעת, לקרוא קריאת שמע קריאה רגילה, ולדקדק יותר בקריאת שמע שעל המיטה.