שאל את הרב
  • שבת ומועדים
  • חגים וזמנים
  • ט"ו באב
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
האם קיימים מנהגים ליום ט"ו באב למעט אי אמירת תחנון? האם להרבות במשתה ושמחה? תודה!
תשובה
שלום וברכה, למדנו במשנה (תענית כו:) שיום ט"ו באב היה יום טוב גדול: "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים". ובגמרא (תענית ל:) מובאים כמה טעמים מדוע יום ט"ו באב היה יום טוב גדול. בין הטעמים: ביום זה הותרו השבטים לבוא זה בזה, וביום זה הותר שבט בנימין לבוא בקהל, ע"ש. לאחר חורבן בית המקדש בטלו ימי השמחה שנזכרו במגילת תענית, ולכן כתב הרוקח שביום ט"ו באב אומרים תחנון. אך כתב הבית יוסף (סי' קלו) שנהגו העולם שלא לומר תחנון בט"ו באב. וביארו גדולי החסידות (ישמח משה ואתחנן כז, פרי צדיק ט"ו באב) שגם כיום ט"ו באב הוא יום גדול, ויום של השראת השכינה, ועתיד בית המקדש להיבנות ביום זה, עיין בדבריהם, ואכמ"ל. יש כמה מנהגים ביום זה: 1. תחנון: נוהגים שלא לומר תחנון בט"ו באב, ולא במנחה ביום שלפניו (שולחן ערוך קלא ו). 2. להרבות בשמחה: כתב החיד"א (מורה באצבע סימן ח אות רמב): "יום ט"ו באב ירבה קצת שמחה כי יש עילוי לשכינה כמ"ש בזהר (ח"ב דף קל"ה). 3. משתה ויום טוב ושתיית יין: כתב רבי צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק דברים לחמישה עשר באב): "לעשות בו סעודה של משתה ושמחה מאיזה טעם הוא סעודת מצוה...יש סמך גם כן למשתה ושמחה ביום הזה שנקרא יום שמחת לבו כי אין שמחה אלא ביין כמו שנאמר (תהלים ק"ד, ט"ו) ויין ישמח לבב אנוש". 4. להוסיף בלימוד תורה: למדנו גמרא (תענית לא.): "מכאן ואילך (מחמישה עשר באב ואילך), דמוסיף (בלימוד תורה) – יוסיף (חיים), ודלא מוסיף (מי שלא מוסיף בלימוד תורה – יאסף. מאי יאסף? אמר רב יוסף: תקבריה אימיה (תקבור אותו אימו). וביאר רש"י שמיום ט"ו באב ואילך הלילות נהיים ארוכים יותר וצריך להוסיף בלימוד תורה בלילה. ועיין בישמח משה (שם) ובפרי צדיק (שם) מה שביארו בזה. 5. שידוכים: ביום ט"ו באב עסקו בשידוכים (הבנות יצאו למחול והבנים היו באים למצוא שידוך). ביאר הבני יששכר (חודש אב מאמר ד) שיום זה מסוגל לשידוכים משום שהעולם נברא בכ"ה באלול, וארבעים יום לפני זה הוא יום ט"ו באב, וידוע שארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול מכריזה "בת פלוני לפוני". וזה לשון הבני יששכר: "ט"ו באב ישראל עלו במחשבה להתחתן במלך הכבוד, על כן יום שהותרו שבטים להתחתן זה בזה, וגם יום שהותר שבט בנימין להתחתן היה דוקא ביום הזה (כי הזמן גורם מבראשית, הבן), וכמו כן תקנו בכל שנה בנות ישראל יוצאות במחול משחקים ומי שאין לו אשה יפנה לשם ונתהווה החיתון לעורר היחוד הקדוש אשר ישראל עלו במחשבה". נראה שגם כיום יש עניין וסגולה מיוחדת להצליח בשידוכים ביום זה, שהרי כפי שכתב הישמח משה (שם): " וכל יום טוב אינו על העבר, רק דמה שהיה אז הוא קיים לעד". שנזכה שכל בית ישראל ימצאו את זיווגם, ויזכו להקים בתים נאמנים בישראל, ויבנה בית המקדש במהרה בימינו!
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
שאלות פופולריות
שאלות פופולריות
שאלות חדשות
שאלות חדשות
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il