האם צריך לגייס ערבים כולל ערבים מוסלמים או שצריך להשאיר את זה בתור התנדבות כמו שיש כיום

שלום וברכה, לפי התורה והשכל הישר אין לגייס לצבא גויים שאי אפשר לסמוך עליהם שהם ילחמו עבור עם ישראל במסירות נפש. הרחבה: למדנו בכמה הלכות שצריך ליזהר מלסמוך על גויים בענייני נפשות, והכל תלוי בעניין. כתב השולחן ערוך (יו"ד קנג ב): "לא יתייחד ישראל עם עובדי כוכבים, מפני שהם חשודים על שפיכות דמים". עוד כתב השו"ע (או"ח כ ב): "אין מוכרין טלית מצוייצת לעובד כוכבים, שמא יתלווה עם ישראל בדרך, ויהרגנו". וכתב המשנה ברורה (כ ז): "ועיין בחיי אדם שכתב דלטעם שמא יתלווה ליכא למיחש השתא דאינן חשודים על שפיכות דמים ע"ש. ובכף החיים (כ יב) כתב שגם היום יש חשש שגוי ירצה להרוג יהודי, וז"ל: "ולי נראה דאיתא ואיתא, דהא שמענו כמה וכמה פעמים שעשו וגם בקשו לעשות רחמנא ליצלן. ודברי רז״ל אינם זזים ממקומם". עכ"ל. ובהלכות שבת כתב המשנה ברורה (שכח לז) בשם הט"ז לגבי חילול של שבת להצלת נפשות על ידי גוי: "והט"ז כתב דלאו מנהג ותיקין הוא דאף שיכול לעשות ע"י א"י מכל מקום הישראל יזרז בדבר יותר ולכן אם יש אפילו ספק הצלה ויש סכנה בבירור כל הזריז ה"ז משובח". עוד מצינו בגמרא (קידושין עו:) שחיילי בית דוד לא רק היו יהודים אלא היו גם מיוחסים, "כדי שתהא זכותן וזכות אבותם מסייעתן". וראה ברמב"ם הלכות מלכים (פרק א הלכה ד). עוד מצינו שיש להעדיף לכתחילה חיילים צדיקים. כך כתב רש"י (שמות יז ט): "בחר לנו אנשים - גבורים ויראי חטא שתהא זכותן מסייעתן". וכתב הנצי"ב מוואלזין (העמק דבר שם): "בחר לנו אנשים - גבורים כדרך מלחמה בדרך הטבע. ובתרגום יונתן איתא אלו בעלי פקודיא, היינו גבורים במלחמתה של תורה, שהמה מסוגלים ביחוד למלחמה טבעית כמש"כ כ"פ."