שלום כבוד הרב, אני מתנדבת בעמותה שיש בה נערים ונערות שבה מגיעים לפעמים רק בנות לפעמים בנים ובנות ביחד לשמח חולים בבית חולים שרים ומנגנים להם ויש לי כמה שאלות בנושא 1. יש כלי נגינה שקוראים לו קחון ואני מאוד מתחברת אליו הבעיה היא שצורת הנגינה עליו היא בישיבה בפיסוק רגליים ואני לא יודעת אם יש בזה בעיה של צניעות כי בבית חולים הרבה פעמים יש גם גברים לשמח (אני מנגנת עם חצאית ככה שהחצאית מכסה גם את הקחון ונשארת מכסה ברך ולא מתקפלת על הקחון) ובכללי האם מותר לנגן עליו בפני גברים גם. 2. אני יודעת שיש בעיה לשיר מול גברים גם אם זה כמה נשים הבעיה היא שרוב הפעמים מגיעים ממש קצת מתנדבים 4-6 והבנות שרות (בדרך כלל רוב המתנדבות זה בנות) אז השאלה אם עדיף להצטרף כדי שיהיו יותר קולות או להמשיך לעשות עם השפתיים. ובאיזה סיטואציה ממש אסור לשיר. סליחה שזה יצא קצת ארוך ותודה רבה שאתם משקיעים זמן בשאלה, אני מעריכה את זה ממש.

שלום וברכה, 1. את יכולה לנגן כך בפני גברים (עי' ערוך השולחן או"ח עה ח). 2. יש קצת פוסקים שהקלו לשיר שירי קודש כאשר בנות שרות יחד ולא שומעים ממש את הקול של אף בת. היתר זה נכתב בעיקר עבור בנות בתנועת נוער כשהיה צורך גדול להתיר להן לשיר והיה בתנועה ההיא הצלה מחשש התבוללות, אך אין זה עיקר להלכה. לכן נראה שאין להקל בזה אפילו לשיר לחולים, ואפילו אם כתוצאה מכך שלא תשירי ישמעו יותר בולט את הקולות של הבנות האחרות. אבל את לא צריכה למחות בבנות שכן שרות. מקורות והרחבה: 1. כתב ערוך השולחן (עה ח) שאין בנגינה של נשים בעיה של קול באשה ערוה וז"ל: "ונראה דדוקא כשמשוררות בפיהן הוה איסור ולא כשמנגנות על הכלי דבזה לא שייך הרהור וערוה". ובמעין אומר (חלק יב פרק ב, נב) נשאל הגרע"י על אשה המנגנת בתזמורת וז"ל: "האם מותר שאשה תנגן בתזמורת או לא? תשובה: מותר". והוסיף השואל: "ואמרתי לרבנו שהיתה שאלה כזאת מישיבה תיכונית ואסרתי להם. והשיב הגרע"י: אם יושבת בצניעות ולא שרה אין בכך כלום". ובשו"ת מנחת יצחק (ז ע) כתב בשם גאון אחד להחמיר שאשה נדה לא תגנן להנאת בעלה, והסתפק אם מותר כשאינה מנגנת להנאת בעלה, וז"ל: "וכה"ג ראיתי לר"ג הנ"ל מסתפק אם היא מזמרת בכלי שיר ולא בפיה, אם יש איסור לבעלה לשמוע בימי נדתה, והוא עפי"מ דאיתא (בישעי' כ"ג - ט"ז) קחי כנור וגו' למען תזכרי, ופי המצ"ד דאמר לשון הנופל בזונה נשכחה שלוקחת כנור בידה ומסבבת העיר ומנגנת בטוב ובנעימות ומרבה בשיר ערב למען תהי' זכורה למאהבי' עיין שם, וכ"כ ברד"ק שם, אמנם פשיטא לי' דאם מנגנת להנאת בעלה בודאי יש לחוש משום הרגל דבר". ובחשוקי חמד (תענית י:) נשאל על אשה המלמדת נגינה, ופנו אליה מבית חולים לחולי נפש, וביקשו ממנה לבא ללמד נגינה לנערים הנמצאים בדיכאון עמוק, וע"י שתלמד אותם לנגן, לימוד הנגינה והניגון ירפא אותם. האשה לא צריכה לשיר כלל, אלא רק ללמד אותם לנגן, האם הדבר מותר בילדים ובנערים, מכיון שמדובר לרפואה, והיא אינה צריכה לשיר כלל, ואין מישהו אחר שיכול ללמד אותם לנגן ולרפא אותם עי"ז? וכתב בסיכום התשובה: "א. לילד עד גיל בר מצוה, מותר לאשה לנגן בכלי שיר לרפאותו. ב. אולי מותר לנער אחר בר מצוה והאשה צנועה, אם יש להניח יותר שלא יהרהר. ומה טוב היה אילו היתה המטפלת נוהגת כשיטת בתו של רש"י שלימדה תורה מאחורי מחיצה. אכן כל הנ"ל אמור כאשר האשה רק מנגנת, והניגון מרפא, אבל במקרים שע"י המוזיקה היא מבינה את מצוקת הנער מתקשרת ומטפלת בו, בזה צ"ע אם מותר, מכיון שדרכי הטיפול בנפש, הוא לפעמים ע"י קירוב הנפשות, וע"כ יש להחמיר, עד שימצא מטפל". ומצד פיסוק רגליים אין זה כל כך הידור בצניעות – עי' מה שכתבתי כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/149327 למעשה נראה שמעיקר הדין מותר לאשה לנגן בפני גברים. ואף אם זה לא הידור בצניעות וגם פיסוק הרגליים קצת לא צנוע אבל יש להקל בכך אם זה משמח ומחזק את החולים. 2. עי' מה שכתבתי כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/147387