האם מותר לבת ללבוש מכנסיים ארוכים מתחת לחצאית או שמלה. והאם מותר כאשר לובשים מכנסיים רחבים ללבוש חצאית שאיננה מגיעה עד הברך?

המכנסיים הרגילים הם לבוש של גבר, ולכן יש איסור מהתורה לאשה ללובשם. וגם אם תלבשם מתחת לחצאית או שמלה יש בכך איסור תורה. ומכנסיים שהם שונים לגמרי מהמכנסיים המקובלים ללבישת גברים, כגון מכנסי פיג'מה, נחלקו האחרונים, יש אומרים שבכל אופן מכנסיים אסורים, וכך כתב בשו"ת מנחת יצחק ח"ב ק"ח. ולדעת רוב הפוסקים כל זמן שמדובר בסוג אחר של מכנסיים אין בלבישתם איסור לא ילבש. וכן הלכה. ולכן מותר לנשים ללבוש מכנסי פיג'מה כטרניג וכדומה. אלא שכל ההיתר בזה הוא דווקא בבית או באולם התעמלות, אבל ללכת בהם בחוץ אסור מפני שאין זה צנוע. לגבי מכנסיים רחבים שרגילים ללכת בהם ברחוב, נראה שיש להחמיר ולהחשיבם כבגד של גבר, מפני שהם מוגדרים כמכנסיים, ומכנסיים שהולכים בהם ברחוב נחשבים כלבוש גבר. ואמנם יש נשים מבוגרות שרגילות ללבוש בחורף מכנסיים תחת חצאית רחבה, אולם כיוון שהן לובשות עליהם חצאית רחבה, כמעט ואינם ניכרים, אין בכך איסור, והרי הם כגרביים. ואף שהם רחבים כמכנסי טרניניג, כיוון שמגמתם לחימום ואינם ניכרים כל כך כלפי חוץ, הרי שהם נועדו לחימום ולא כבגד שמופיעים בו, ולכן אינן נחשבות כלובשות בגדי גבר. אבל כאשר החצאית אינה רחבה וארוכה, ניכר שהבת לובשת מכנסיים, שהם בגד של גבר, ויש בכך איסור "לא ילבש". אמנם אם יהיו מכנסיים רחבים כל כך שיראו כחצאית, וגם כשהבת תלך בצעדים רחבים יראו עדיין כחצאית שיש בה כפלים, אותם מותר ללבוש תחת חצאית קצרה. וזאת משום שביחד זה יראה כחצאית על גבי חצאית. ככלל צריך לדעת כי בדינים אלו המחמירה משובחת, מפני שככל שתהיה האשה צנועה יותר ביחסה לגברים אחרים, וכן בעלה ביחסו לנשים זרות, כך יוכלו יותר להרבות באהבה ואמון ביניהם. נמצא שאין כאן רק דקדוק בקיום מצווה מדברי חכמים של צניעות בלבוש, אלא סיוע למצווה הגדולה של "ואהבת לרעך כמוך", שמתקיימת באופן השלם ביותר בין בני הזוג. וכן לגבי נערות, ככל שתקפדנה יותר בדיני צניעות כך יוכלו אח"כ לבנות את ביתן באהבה רבה יותר, מפני שהצניעות שומרת את היכולת לאהוב בשלמות למען ההתקשרות השלמה אל בן הזוג, שלמען האהבה שבין בני הזוג חנן הקב"ה את האשה ביופי. לאחר מכן שמעתי שהרב מרדכי אליהו שליט"א מחמיר בכל מצב של מכנסיים. וכנראה סברתו שאי אפשר לתת את דברינו לשעורים, וכן צריך להורות. לא כאן המקום לפרט ולנתח, אבל עובדה היא, שככל שמקפידים באופן נכון יותר על צניעות, כך הסיכוי להתחתן ולשמור על שלמות המשפחה - גובר. כמובן שמכל כלל יש יוצאים מהכלל, ויש בנות שהצניעות נובעת אצלן מבעיה נפשית ומחסרון באהבת החיים וצריך לחנך אותן כיצד להיות שמחות ומלאות חיים ועם זאת צנועות. אבל ככלל ברור שבקבוצה שפחות מקפידה על הלכות צניעות, אחוז הרווקים והרווקות, הגרושים והגרושות, גבוה יותר. ואילו בחברה שמקפידה על הלכות צניעות, אחוז הבנים והבנות המקימים משפחות ושומרים על שלמותם גבוה יותר, מפני שהאהבה שלהם אינה אובדת לריק בחוסר צניעות, אלא מכוונת כראוי בתוך המשפחה. האם השסע מותר? מהי הדרכת התורה בנושא זה?