ישעיהו פרק נד

(א) רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר יהוה: (ב) הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשכי האריכי מיתריך ויתדתיך חזקי: (ג) כי ימין ושמאול תפרצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו: (ד) אל תיראי כי לא תבושי ואל תכלמי כי לא תחפירי כי בשת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי עוד: (ה) כי בעליך עשיך יהוה צבאות שמו וגאלך קדוש ישראל אלהי כל הארץ יקרא: (ו) כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך יהוה ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך: (ז) ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך: (ח) בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם רחמתיך אמר גאלך יהוה: (ט) כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך: (י) כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך יהוה: (יא) עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים: (יב) ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ: (יג) וכל בניך למודי יהוה ורב שלום בניך: (יד) בצדקה תכונני רחקי מעשק כי לא תיראי וממחתה כי לא תקרב אליך: (טו) הן גור יגור אפס מאותי מי גר אתך עליך יפול: (טז) הן (הנה) אנכי בראתי חרש נפח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל: (יז) כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה: