תהלים פרק מד

(א) למנצח לבני קרח משכיל: (ב) אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם: (ג) אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם: (ד) כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם: (ה) אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב: (ו) בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו: (ז) כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני: (ח) כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות: (ט) באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה: (י) אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו: (יא) תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו: (יב) תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו: (יג) תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם: (יד) תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו: (טו) תשימנו משל בגוים מנוד ראש בלאמים: (טז) כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני: (יז) מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם: (יח) כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך: (יט) לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך: (כ) כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות: (כא) אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר: (כב) הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב: (כג) כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה: (כד) עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח: (כה) למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו: (כו) כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו: (כז) קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך: